מה שלא כתוב
מגע המים הקרירים באמבט נעם לגופה. שעת בין ערביים, על גג הבית, תחת כיפת השמים. עיניה עצומות, רגליה פשוקות והשמש מלטפת. המים ציננו את ערוותה. תחושה עילאית של רוגע ושלווה אפשרו לה לנדוד במחשבות על המלך הנערץ. דמיונות ארוטיים וחושניים הדירו מראשה את דאגות היומיום. אצבעותיה נדדו על גופה הענוג וגירו את מוקדי העצבים. פטמותיה הנפוחות, כמו הדגדגן המגורה, הסבו לה הנאה מופלאה. היא אהבה את השליטה בגופה ואריכות החוויה, מיניותה מתעלה בקצב אחיד ואיטי. היא נמנעה מלהגיע לפורקן - אדג'ינג עצמי היה לה כסם משכר שככל שנמשך, שיכר עוד יותר.
החוויה שלה עם עצמה נקטעה כאשר חשה מגע יד אדם אוחז בידה. כשבת-שבע פקחה את עינה היא ראתה לצידה את שני אנשי הממשל – מלאכי המלך ככתוב במקרא. נאמניו האישיים עומדים לצידה והיא חשופה ופשוקה. תגובתה המידית לא הרתיעה אותם ואלה הורו לה לצאת מהאמבט ולהתלוות עימם אל המלך דוד, מושא תאוותה.
בת שבע היפה קפצה מהאמבט וכיסתה עצמה בגלימתה הלבנה. היא ניסתה להתעקש שיתנו לה להתנגב, להתלבש ושיתנו לה קצת זמן לעכל אבל הם צייתו לפקודתו של המלך והובילו אותה כשכל לבושה גלימה בלבד. סיטואציה של נחטפת כשהובילו אותה אל המבנה הסמוך – מרכז העצבים של הנהגת ישראל.
ההליכה המביכה מחוץ לבית ובמעלה המדרגות לחדר המלך בליווי שני אנשיו שאחזו בה, אחד מכל צד, נשכחה עת היא עמדה בפעם הראשונה מול הוד רוממותו יחפה, חשופה כמעה, גלימה בלבד לגופה. המלך, ישוב על כסאו המורם מעם, הביט בעיניה וסימן באצבעו שתרד על ברכה.
בת שבע צנחה אל הרצפה ואחזה בקרסוליו. בכל דמיונותיה ותשוקתה אליו לא תיארה שתאבד את השליטה בגופה. פיה החל מנשק את גב כפות רגליו כאילו מזה שנים הייתה היא לו שפחה. היא נשקה לו בעדנה טועמת את המלוכה בעונג ובסגידה.
דוד אחז בשערה והצמיד את לחיה לרצפה. "הישארי במקומך" הוא פקד ושחרר את אחיזתה בקרסוליו. היא צייתה לפקודתו בהכנעה וכמיהה. כשהרים את גלימתה וחשף את עכוזה, "יהיה לי בן של מלך" היא קיוותה. החדירה היתה כואבת. הוא נכנס לחור לאיש לפניו לא נכנס. היחיד שחדר לגופה עד אז היה אוריה אבל בחור הזה גם אוריה לא נגע.
הכאב אחז בכל גופה. שרירי גבה התכווצו ללא שליטה. גניחותיה הפכו לצעקות אבל דוד לא עצר. ככל שתנועותיו פנימה והחוצה נמשכו הכאב הטשטוש והעונג גבר. יילולי הכאב הפכו לגניחות הנאה וגופה המכווץ השתחרר ונע לקצב חדירותיו. השקט ששר במוחה היה מוחלט. ששקט של כאב, הנאה ותאווה. לא ברור כמה זמן זה נמשך עד שדוד הוציא את שרביטו ותחב אותו באחת בין שפתי ערוותה. התרגשותה הגיעה לשיא שהתפרץ האורגזמה עצומה. זרעו זרם לתוכה והיא פרכסה על הרצפה בעוד הוא יצא מתוכה והלך.
בעודה על הרצפה, עבר זמן מה עד שנרגעה. כשהפרכוסים מהגמירה ונשימותיה הסתדרו במעט, היא הובלה על ידי שני אנשיו חזרה אל ביתה. אל תוך האמבט ממנו הוצאה.
היא שכבה באמבט. עיניים עצומות. תחושות מעורבות של כאב, סיפוק והצלחה.
יהיה לה בן של מלך. היא ידעה.
מה שכתוב
וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד: (ג) וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי: (ד) וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ: