לאידעת סתם דברים שאין לי מקום אחר לכתוב

אני יושבת בדירה, גיטרה ביד, מתוסכלת מאקורדים שאני לא מצליחה לנגן. יש לי את הגיטרה הכי סקסית בעולם, אני מאוהבת בה, ועדיין אני בקושי מביאה את עצמי להוציא אותה מהתיק. משהו בעובדה שאני לא טובה בלנגן בה פשוט... הורג אותי לאט. אני מרגישה נורא לבד ליד הגיטרה היפהפיה שלי, עם החתול למרגלות המיטה. אין לי ממש חשק לכלום, אבל לא באופן עצוב, סתם באופן דיסוציאטיבי.

שוקלת המוות בכף המאזניים;

בכף השנייה אנשים אהובים, 

זכרונות כה יפים וימים יחפים, 

צלילים מרגיעים וגגות רעפים. 

המהום רעמים, וברקים בשמיים

מכונית ברחוב, וגשם שוצף - 

בחוץ כה סוער אך שקט ועוטף

בפנים רק גיטרה ושיר מלטף.