שעת לילה מאוחרת
אני עומדת מחוץ לרכב שלי בתחנת דלק
רכב מאט ונעצר מאחוריי
אני יודעת שזה הוא
מתהההההה
מתה להסתובב לראות אותו
איך הוא נראה?
לראות את החיוך שלו מתעגל אליי
את המבט שלו פוגש את שלי
אבל משתהה, ממשיכה לעמוד עם הגב אליו
הוא דופק צפירה קטנה
אני מסתובבת אליו, מתייחסת
היי. יוצא מהאוטו. חיבוק. נשיקה. סעי אחריי
מגיעים. יוצאים מהאוטו לסיבוב רגלי בחוף.
הוא עם נעליים צבאיות, אני יחפה.
נעצרים בחוף הים ליד אבנים גדולות
משכיב אותי על הגב
הגב מכסה את כל שטח הפנים של האבן,
הראש שמוט מטה כמו בובה
הרגליים גם
ואני מוקשתת
הוא מרים את השמלה
מזיז הצידה את התחתון
כל הכוס פתוח
בשבילו
לשחק
הוא מתחיל לחקור
״את מגולחת״
אני לא מבינה. זה שאלה? לענות?
חצי מהדברים שהוא אומר אני לא מבינה
הראש לא חושב
האוזניים לא מבינות את המילים
רק הגוף מקשיב
הגוף שלי בקשב שיא לידיים שלו
לשפתיים שלו
ללשון שלו
למגע שלו
אין לי יכולת גם להיות בקשב למילים.
מתחיל לזיין את הכוס עם האצבעות
מגמיר אותי. ושוב. ושוב.
משפריצה שם כמו הכלבה המיוחמת שאני.
מדדים יחד חזרה מחובקים לאוטו
בכז הבטיח לי קפה שחור
בדרך לאוטו ממשיך לעצור כל כמה זמן
לשחק בי
גבר זר שמשוטט באזור, מתיישב על האבן שהשפרצתי עליו
מתיישב על כל השפיך שלי
ומביט בנו עומדים בחול
איך הוא מרים לי את השמלה
מכופף אותי מטה
משחק לי בחור של התחת
מרים ומסובב אותי אליו
חולץ את שדיי
מתעלל בהן
מורה לי ללכת ככה לכיון האוטו כשכל התחת והשדיים שלי בחוץ
״יש פה מישהו, אפשר להתכסות?״
״מה אקבל בתמורה?״
דיון קצר, או ארוך, אין לי מושג,
על מה סחר החליפין תמורה להתכסות עד שהגענו להסכם.
מכניסה את כל האיברים שלי חזרה לשמלה
ממשיכים לאוטו
מצביע על המפשעה שלו
זה הזמן שלי
למצוץ
הוא גומר בפה
הכל נכנס אליי
ללא יוצא מן הכלל
מביטה בו בפה מלא
מבט תוהה
הוא מחייך
״זה בסדר, את יכולה לירוק״
בלי שאגיד, הוא כבר יודע.
כוחה של הכירות מוקדמת.
יורקת הכל לחול.
קם. מוציא פקל קפה. מכין לנו קפה שחור.
לא שואל איך אני אוהבת, לא שואל סוכר.
מכין את הקפה שהוא יודע.
אין ספק שאהנה מכל מה שיציע לי.
כי שנינו יודעים שכל מה שיוצא ממנו מענג וטעים ומרגיע לי.
מתיישבים באוטו. אני בכיסא של הנהגת. הוא לידי.
נשענת אליו, עליו.
שותה אותו ונרגעת.
