משפט שמתאים לפיזיקאים מחוננים כמו שרדינגר הידוע
לשמצה ואיינשטיין ,אחד מגבורי הבגרות שלי.
עובד זוטר במשרד פטנטים בשוויץ שבמקרה אחד הגאונים המבריקים שידעה האנושות.
וזה גם מתאים לי. אלריק הקטן והניקלה שנדמה לו שלא עשה כלום עם חייו.
האם זה רק דמיון או גם מציאות? לא יודע. מעולם לא יכולתי להציץ ליקום מקביל
שבו האפשרויות הם אין סופיות.אולי ביקום אחר,הצלחתי במקומות שכשלתי בהם
בעבר ואולי גם שילמתי על זה גם מחיר יקר? משוואת אפס.
איך הדוקטור היה אומר? "אתה נמצא ביקום שלך ובמסגרת הזמן שלך.עשה עם זה משהו.
רק שאם הוא היה אומר את זה לי,אז מן הסתם קו הזמן שלי היה שונה ויתכן שעקב כך לא היה לו צורך לאמר לי את זה. פאראדוקס.
ועדיין אני בקו זמן שלי יקום אפס.ובזמן הזה,אני נמצא במקום שלא ממש מתאים לי ולאופיי,ובסיטואציה שאני מודה שהיא מהמחורבנות ביותר שידעתי מעודי.
טוב שיש את הדברים הקטנים שמהם אני יכול להפיק הנאה.
והיה גם את יום שישי האחרון. דברים שקרו שמוציאים אותי מהחרגון והשעמום
ומעירים אותי באחת. גם אם יש לי כאבים בברכיים ובראש לאחר מכן. זה היה שווה.
אז השנה הזו ממקמת אותי בסלאמס שחבל הזמן ,שנה הבאה אני מקווה שזה ישתנה.
וכמובן שזה מחזיר אותי לאותו משפט פתיחה שמאפיין אותי בהווה וכנראה שגם בעתיד.
אתה הבנת את זה הופמן?
לפני 15 שנים. 9 באוגוסט 2009 בשעה 22:56
