השעה ארבע אחרי הצהרים. אני נח. לפני כמה שעות חזרתי מהפוליה של הג'ינג'י
עם בטן מלאה חומוס פול וחיוך קטן שמשתרבב לו. כבר כמה חדשים מאז שהכנסתי
לו לראש שאני לא יכול לומר לו מה העבודה שלי. מדי פעם אני מכניס רמז קטן,
כמו הסיבה שבעטייה העליתי זקן ולא הייתי אצלו כבר כמה שבועות טובים.
לפעמים נפלט לי איזה משפט קטן בערבית כשאני עושה שיחה מזויפת בסלולר.
הוא מביט בי ומחייך. אני מביט בו מחייך בחזרה. הוא לא יודע למה..
אז אני נח לפני ארועי הערב. ההתכנסות המשפחתית, משהו שמקפידים לעשות מדי כמה שבועות.
במיוחד מאז מותם של סבי וסבתי.ברקע בלק איי פיז או קולדפליי, סיגריה תורנית שחורכת פה גרון וריאות
ושורה של זכרונות של חגי סוכות מהעבר. ישנם חזקים יותר ישנם פחות. ויש אחד שהוא מיוחד במינו.
סוכות 1998.
הייתי בקיבוץ. החלטתי שהשנה אני בונה סוכה ליד החדר שלי. שיתפתי בעניין גם את המעגל הפנימי שלי. שילוב של
מתנדבים , בני משק וכמה עולים שהיו באולפן באותו זמן.
הסוכה הייתה די טבעית. אחרי דיון עם הנגרייה , קיבלתי קרשים לבנית השלד. ארוכים יותר וארוכים פחות. בהתאם
להנחייה שלי. רציתי סוכה גדולה אז קיבלתי אותה. לקח לי ולשני חברים טובים מאירלנד שעתיים לבנות את השלד
בזמן שחברתי דאז יחד עם עוד שתי בנות משק עבדו על הבד. עמוס הגנן גם הוא היה שותף בקנוניה ותרם לי סכך
דקלים נאה (הוא ידע להעריך את המתנה שלי ששקלה איזה חמישים גרם לפחות,) ולקישוטים דאגה האחות המאומצת הקטנה שלי
רעיה. למה אחות קטנה? בגלל שבועת אבירות שנדרתי מול אחותה הבוגרת . אז נשבעתי, עמדתי בנדרי ורק הרווחתי מהעניין.
רעיה היתה יקרה לליבי ותמיד ידעה בעת צרה לפנות אלי. אבל זה ספור אחר ואולי יסופר בהזדמנות אחרת.
בקיצור אחרי מספר שעות עמדה סוכה לתפארת שקידשנו אותה בברכות עם וודקה, בירה, וכמה פייסלים קטנים כי איך אפשר שלא?
כמה שעות לפני החג, המקרר שלי כבר היה מפוצץ בבירות לאירים, וודקה לרוסים ושתי קוארבו גולד לחברים הילידים. אחרי הארוחה בחדר האוכל
התכנסנו קבוצה גדולה ומיוחדת אני חושב שהיינו כ30 אנשים. הייתי חכם. יום לפני כן כבר עדכנתי את השכנים שתהייה מסיבה בסוכה
שלי ושאנא יתעזרו נא בסבלנות וגם הם מוזמנים אם בא להם. ואם לא בא להם אז שלפחות יתכבדו בשי הקטן שהבאתי לכל אחד מהם.
לא היו תלונות.
הדי ג'יי של הפאב הגיע ראשון. אחרי שפרק את המערכת הרכיב ובדק, התחיל עם כמה בוסה נובות קלילות ומוסיקה נעימה מדרום אמריקה
וגם משהו מהמרכז. אנשים התחילו להתכנס. על השלחן כבר הייתה תקרובת מוכנה. קערות של פיצוחים ,פירות שחלקן מקולפים וחלקן חתוכים
בתור קעריות עם קרח כתוש. עוגות מדהימות ואלכוהול ושתייה קלה. עופר מחליף בין המוסיקות עובר לRַB נכנס קצת להיפ הופ . אנשים לאט לאט מתחילים
להידלק. מזיזים את השולחן הצידה כדי שלא יפריע ,מעיפים את הכסאות. מתחילים לרקוד. אני לא זז מז'ניה חברתי. אנחנו בסלואו לוהט כשגבה אלי
וישבנה מתחכך בגופי. קולט את הזיקפה האדירה ומגיב אליו. מבחינתי הערב הזה הוא הצלחה וכבר חושב על הזמן שבו אהיה איתה לבד,אבל קולט מבט מריצ'ארד
"דיר בלק אתה מתחפף עכשיו." אז אני נשאר בריקוד, מסובב את ז'ניה ומנשק אותה בעוצמה ותשוקה לוהטת תוך כדי הריקוד.
ריצ'ארד לא לבד. קלודין חברתו לא עוזבת אותו. גם התאומים האיריים עסוקים עם אולפניסטיות אורחות. הזמן לא כל כך מורגש
אני מתנתק מז'ניה שניה ומסתכל. כבר אחרי שתים עשרה. נשארנו עשרה ורק זוגות ועופר הדי ג'יי שלחוץ לסוע לארוסתו. הוא מקבל ממני שחרור עם חיבוק
ומעטפה קטנה . מקפל את המערכת ונעלם. לי כבר לא אכפת. אני אומר לחברה שבבוקר כבר נסדר ועף לחדר עם ז'ניה. לא יכול להמתין, זורק אותה על המיטה,
וקופץ עליה ללא שהיות. אנחנו חמים רצח ולא עוברות 2 דקות ואנחנו מתחילים להזדיין כמו שפנים.
לא שמתי לב שהדלת נפתחה אבל פתאום אני רואה את קלודין עומדת מולי. מחייכת. אני קצת נבוך. מכסה אותי ואת ז'ניה בשמיכה קלה.
"חומד יש לך מיטה גדולה. אולי אני וריצ'ארד יכולים להשתמש בה קצת? "
אני מסתכלת ען ז'ניה שלי והיא מחייכת. "אוקיי" אני אומר לקלודין וחוזר להתעסק עם ז'ניה. ריצ'ארד נכנס והוא וקלודין עסוקים בשלהם. אבל אני כל כך חם על ז'ניה שלא
אכפת לי מכלום.
אחרי זמן לא מוגדר אנחנו כולנו שוכבים במיטה. איכשהו הסדר היה מוזר. אני שוכב ליד קלודין, ששוכבת ליד ריצ'ארד ששוכב ליד ז'ניה. איך הגענו לזה אני לא יודע
.אבל אני מרגיש את ידה של קלודין מלטפת בעדינות את החזה שלי. ורואה גם את ריצארד מביט בחזה של ז'ניה שלי. אלף מחשבות התרוצצו בראשי בפרק זמן של
פחות מחמש שניות ואז מצאתי את עצמי שואל פתאום את ז'ניה שיקרה לי כל כך. :"ז'ניה? " והיא כל כך מכירה אותי ואומרת. "זה בסדר. הגיע הזמן וגם אני רוצה."
ואני משמיד כל שריד של קנאה מזוייפת. פונה אל קלודין ומחייך אליה. היא מושכת אותי אליה ואנחנו מתחילים להתעלס בזמן שאני שומע את החבר הכי טוב שהיה
לי אי פעם מזיין את זו שאהבתי יותר מהחיים עצמם...
והכל טוב.
סוכות 2013.
עוד נובלס. חוזר לבלאק איי פיז. ומחייך כשאני נזכר בחג הזה.
והיו עוד חגים והיו עוד ארועים...ויהיו.
