צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות של שרמוטה

עמכם הסליחה.
לפני שנה. 20 בדצמבר 2022 בשעה 12:46

אוקיי.. אני לא יודעת למה אני עושה את זה במקום בו אנשים יכולים להעביר עליי ביקורת.. אולי כי שום דבר בחיים האלה לא שווה בלי שחולקים אותו עם אחרים. אבל יאללה אני חוזרת לכתוב והדבר היחיד שנשאר אותו דבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי זה שאין צנזורה והכל בכנות..

בקצרה ככה - ילדתי, הפסקתי ללכת לטיפול שאני צריכה כי ממש לא הייתי מוכנה לגודל האחריות והפרטנר שהיה לצידי לא היה שותף באמת, עברתי איתו ועם התינוקת כמו סתומה לארה"ב כאילו זה יפתור משהו, נכנסתי שוב להריון (בא לי שוב להגיד סתומה אבל הילדה שנולדה היא האושר הכי גדול בעולם אז לא אכתוב את זה), המצב הנפשי/חברתי/כלכלי הידרדר ומצאתי את עצמי עם תינוקת בת שנה, בהריון ובדכאון ובלי כסף לקנות אוכל ובן זוג שכמו שאמרנו לא מתפקד, מצאתי שולט שהיה בארץ ושלט בי מרחוק והתאהבתי קשות, חזרתי לזנות פעם ראשונה ב10 שנים מאז שהפסקתי בגיל 20 (אמרנו שהפסקתי ללכת לטיפול נכון? אז הרי התוצאה), אחרי הלידה ברחתי כל עוד נפשי בי חזרה לארץ על ארבע (לא בקטע סקסי) עם ניובורן ופעוטה ובלי שקל על התחת הזנותי שלי לבית של ההורים שעזבתי בגיל 18, המשכתי בקשר עם השולט שאהבתי אך סבלתי ממנו כלכך כי ברור שהוא נשוי וברור שהוא נרקסיסט, סוציופת וסדיסט (לא בקטע מגניב כזה של בדסם והכל בגדר הסביר אלא באמת באמתתת סדיסט), הייתי על ממוצע שעתיים שינה בלילה במצטבר כי לתינוקת יש גזים והפעוטה עם בעיות ויסות חושי ושתיהן יונקות ואני כאמור צריכה לצאת לעבוד בבוקר כי אין כסף ואזזזז...... קורונה! אין עבודה. מה תעשה פוטנציאל להרס שכמותי? תחזור לזנות כמובן!

אמרתי בקצרה נכון? אז בקצרה היה רע וכמה שנראה לכם שיכל להיות רע אז יותר מזה ואז עוד קצת. אבל למרות החשש משפיטה אתאיסטית אצהיר שהכוח העליון הכל יכול, האוהב והמבין שלי לא ויתר עליי ועכשיו אני בלי הסדיסט ועם דירה שאני מאוהבת בה, עם שתי ילדות קטנות שגדלות בקלישאתיות מהר מידי וחזרתי לטיפול.

טוב. עכשיו שזה מאחורינו וההיסטוריה די ברורה אני יכולה להמשיך לפרסם תכנים יותר מעניינים..

לפני 4 שנים. 27 בפברואר 2020 בשעה 17:01

בהתחלה חשבתי שהקארמה הרעה תבוא לי בזה שהוא יבגוד בי גם. לא שבגידה בי היא כמו בגידה בה, עבורה בגידה זה מה שהוא עושה איתי ועשה עם מלא נשים לפניי. עבורי בגידה זה פשוט להסתיר ולשקר לי. אם הוא רוצה להיות עם כלבות אחרות אז שיהנה. באמת הכי חשוב לי זה שיהיה לו טוב.

אבל עכשיו אני מתחילה לחשוב שהקארמה הרעה שלי באה באופן שבו אני מרגישה כל הזמן. בזה שאני מאוהבת ותמיד לבד כי הוא איתה. בזה שאני מתגעגעת ויכולה לעשות סלטות ערומה על גג של בניין בוער אבל עדיין לא אראה אותו היום וכנראה גם לא עד אמצע שבוע הבא. בזה שכואב לי בטירוף בחזה מהרצון שיחבק אותי ויגיד לי שגם הוא אוהב אותי ולדעת שלעולם לעולם לא אשמע את המילים האלה ממנו.

אני לא יודעת מה הקשר אבל כל ההרגשות האלה גרמו לי להוריד היום את טבעת הנישואים שלי. זה לקח רק חצי שנה.. אבא של הבנות שלי ואני לא נהיה יחד יותר והשולט שלי לעולם לא יהיה איתי באמת. רק חצי שעה פה, שעתיים שם. גג יומיים בבוקרשט כשאשתו לא חושדת.

זהו.

אני לבד.

תמיד הייתי.. פשוט פחות כאב לפנטז שאולי אני לא.

לפני 4 שנים. 18 באוקטובר 2019 בשעה 10:43

אל תמעיטי בעצמך

רק לי מותר

 

 

ובגלל זה אני אוהבת אותו

לפני 4 שנים. 3 באוקטובר 2019 בשעה 18:01

"רוצה להרגיש מושפלת?" הוא כתב פתאום באמצע שיחה על נושא אחר לגמרי.

"כן בבקשה" הקלדתי מהר.

"אבל ממש כמו שרמוטה?"

"כן אני מתחננת" התרגשתי וגם חששתי טיפה, אי אפשר אף פעם לדעת למה לצפות איתו.

"אני באירוע הערב בצפון, לקוח ערבי טחון מתחתן. בואי בעקבים, תחכי לי באחד התאים בשרותים, אני גומר לך על הפנים וחוזר לאולם. מסוגלת?"

"כן :)"

הזמנתי בייביסיטר לבנות, התקלחתי, התאפרתי, לבשתי שמלה שחורה בלי חזיה ותחתונים כמו שהוא אוהב, נעלתי עקבים כנדרש ויצאתי בהתרגשות מהבית.

במהלך הנסיעה הארוכה תהיתי לרגע אם זה לא קצת מטורף לנסוע כל הדרך הזו בשביל שיגמור עליי בשרותים ולחזור הביתה. אז דימיינתי רגע את הסיטואציה, אותו קם מהשולחן עם שאר האורחים, נכנס לשרותים, מתפרק על השרמוטה שלו וחוזר לשבת עם כולם כאילו כלום לא קרה. הוא קיבל את מה שהוא צריך ואני הכלי שהוא השתמש בו. הכוס התכווץ והחיוך שתמיד עולה איתו נפרש על שפתיי. מאותו רגע לא היה אכפת לי איך זה נראה מבחוץ, אני שלמה כשהוא מסופק ומכורה לאיך שהוא גורם לגוף שלי להרגיש וזה כל מה שמשנה.

חניתי בחניון שכבר היה מלא ויצאתי לכיוון האולם. השמלה הקצרה והעקבים הדגישו את התחושה של הזונה שנבנתה בי אבל הלכתי בבטחון כאילו אני אחת המוזמנות. מוזיקה התנגנה בפול ווליום ומלא נשים בשמלות נוצצות, גברים בחליפות ואפילו כמה ילדים רקדו, שתו והצטלמו. מיד הבנתי שאני לבושה חשוף מידי אז עברתי ביניהם מהר בלי ליצור קשר עין, מחפשת את השרותים ותוהה אם הוא רואה אותי.

"בתא השלישי" כתבתי לו אחרי ששני בחורים יצאו משרותי הגברים והתפלחתי פנימה אחריהם.

"אני בא"

חיפשתי איפה להניח את המפתחות והנייד אבל הרצפה זה כל מה שהיה. אז גלגלתי נייר טואלט והנחתי אותם עליו בפינה. אחרי דקה הוא נכנס מהר, סגר מיד את הדלת אחריו ועם חיוך ענק תפס אותי חזק ואמר תוך כדי שנישק אותי

"איזה משוגעת את. לא רואה בעיניים"

לא ציפיתי לתגובה הזו ממנו. ראיתי את ההתרגשות מכך שבאמת באתי על הפנים שלו והחזה שלי התחמם. רק לספק אותו. רק לשמח אותו. זה כל מה שאני רוצה. ובאמת חשבתי שישר ישלוף, יגמור וילך. אבל הוא נישק אותי דקות ארוכות, חזק, בתשוקה, ואז הוריד אותי לברכיים. המבט הרציני שלו כשהוא משתמש בי כבר השתלט עליו וירדתי לו חזק ועמוק בגרון, בלי ליקוקים של פורפליי או כל עדינות, בדיוק כמו שהוא אוהב. בדיוק כמו שזונה צריכה למצוץ. הוא פתח כפתור כפתור בחולצה שלו, מלמטה למעלה, חושף כל פעם פיסת בשר הדוקה וחלקה. הרגשתי כמו במופע סטרפטיז הכי מחרמן שיכלתי לבקש, כשהזין הענק שלו בפה שלי והגוף שלו נחשף בפניי.

"זה כדי שהאיפור שלך לא ילכלך את החולצה הלבנה יא זונה" הוא תמיד עם חולצה כשמזיין אותי והפעם הוא חשף את עצמו רק כדי שהמסקרה שנמרחת לי מהמציצה לא תכתים אותו. אבל בכל זאת כשהוא סיים לפתוח את החולצה הוא תפס את הידיים שלי והניח אותן על החזה שלו. גנחתי על הזין הענק מהמגע של הגבעות החזקות שהרגישו כמו פלדה תחת ידיי העדינות.

"תסתובבי" ציווה כשמשך אותי מהשיער לרגליי והוריד את הראש שלי לכיוון האסלה.

הוא יודע שאני לפעמים צורחת כשהוא מכניס אותו מאוד חזק ומהר לתחת בלי הכנה אז היד שלו סתמה לי את הפה והאף והכלי העצום שלו פילח לי את החור בלי רחמים. גנחתי לתוך הכף יד שלו, משתדלת כמה שיותר לשמור על השקט. הוא דהר חזק ומהר כמו שהוא אוהב ואני ניסיתי עם ידיים שהרגישו פתאום כלכך קטנות וחלשות להוריד את הכף יד הענקית שלו מהפנים שלי כדי לנשום טיפה. נפתח לי התחת לגמרי מההרגשה של החוזק שלו לעומת שלי. כלכך אוהבת להרגיש קטנה לידו.

"סתמי יא אפס. איך באת עד לפה לקבל בתחת כמו שרמוטה זבל. מי זונה שלי?? בואי תלקקי" התחת שלו היה בפנים שלי ומיד דחפתי את הלשון פנימה. ליקקתי מלמטה למעלה כמו כלבה צמאה והוא תפס את הראש שלי ודחף אותו יותר חזק בין הלחיים שלו כך שלא יכלתי לנשום. דחפתי את הלשון כמה שיכלתי, הרגשתי את הלחץ של החור שלו מתהדק על הקצה שלה והצטערתי שהיא לא ארוכה יותר. הוא שחרר בפתאומיות את הראש שלי, הסתובב, החזיק לי את השיער חזק, אונן לי מעל הפנים ולפני שהבנתי מה קורה גמר על הלחי, המצח והפה שלי. איזה כמויות יוצאות לו.

"תראי איך את נראית" הוא אמר עם גיחוך קל והתנשפות. "תחייכי למצלמה" אמר בזמן שהוציא את הנייד וצילם את הפנים שלי. "תראי כמה את נראית כמו זונה" הוא אמר כשהראה לי את התמונה. כל מה שאני ראיתי זה כמה הוא מסופק מהמצב שלי. ושהמסקרה שלי מרוחה לגמרי מתחת לשפיך שלו. מזה היה קשה להתעלם.

ניגבתי את הפנים שלי וידעתי שהוא תכף הולך. לא רציתי שילך. אני אף פעם לא רוצה שילך. אוהבת את איך שאני מרגישה ליידו. הוא תפס אותי ונישק שוב.

"אני אוהב אנשים עם אומץ" לחש לי.

כמה זה החמיא לי. עם כמה שהוא מוריד בזמן הזיון הוא תמיד מרים. ידעתי גם שתבוא התכתבות ארוכה איתו אח"כ והוא ימשיך להביע את הסיפוק שלו ממני. ראיתי את ההתלהבות שעדיין יש לו מהגשמת הפנטזיה על הפנים שלו.

"חוזר לשולחן שלך?" שאלתי בחיוך עם עיניים חרמניות.

"כן זונה שלי. את תסתדרי עם לצאת מפה?"

"כמו שנכנסתי"

הוא זרק לעברי עוד חיוך אחד, נשיקה קצרה על השפתיים ויצא מהתא.

עוד פנטזיה מהרשימה הארוכה שלנו הוגשמה ✔

לפני 4 שנים. 30 באוגוסט 2019 בשעה 15:26

גבוה

חטוב

זין גדול ומהמם

ביצים הדוקות

פנים יפות וגבריות

שיער שחור

גוף חלק

נקי ומטופח

לבוש ממותג

לפעמים שרשרת דקה

קול עמוק

טונציה אסרטיבית

מרשים

דברן

שרמנטי

טוב לב

נדיב

חכם

בעל אינטיליגנציה רגשית

חד אבחנה

קורא אנשים

פתוח לדעות שונות

לא מפחד מעימותים

איכשהו תמיד צודק

כנה

ישיר

נועז

אמיץ

דומיננטי

מנהל כל סיטואציה

מחושב

גבר גבר

פרימיטיבי

בטוח בעצמו

מכיר ומקבל את עצמו

תמיד עושה אווירה טובה וכייפית

אופטימי

אקסטרים

שאפתן

משיג מטרות

מניע אנשים לעשות כרצונו

מקיים הבטחות

מוצלח כלכלית

תמיד בעשייה

לא ישן הרבה

חרמן 24/7

סוטה חסר תקנה

מלא תשוקה

מנשק מושלם

חור תחת הכי טעים שנברא

מוציא כמות מטורפת של שפיך

מחזיק זקפה לנצח

מזיין חזק ובלי רחמים

הכאפות שלו מתלבשות

הסמוכטות שלו נדיבות

משפיל בצוורה קיצונית ותמיד מקורית

אכזרי אבל יודע מתי לעצור

 

ואני?

מה כבר נשאר לי לעשות חוץ מלסגוד ולשרת?

לפני 4 שנים. 26 באוגוסט 2019 בשעה 7:58

הוא מחץ את הלחיים שלי עם כף היד הענקית שלו כך שהשפתיים שלי בלטו החוצה, קירב את הפנים שלי לשלו והסמוכטה שירק עליי בדיוק נטפה לי מהגבה לאף..

כל מה שראיתי זה המבט בעיניים שלו,

כמו זאב שמסתכל על הטרף שתחת טלפיו מפסיק להתפתל ונכנע, רגע לפני שהוא הורג אותו.

או מלך שמוודא שהנתינים שלו הפנימו את מעמדם הנחות, רגע לפני שהוא מצווה עליהם להשתחוות.

הגבות שלו התכווצו והוא שאל בכזו רצינות "מי שרמוטה שלי?"

"אני שרמוטה שלך" לחשתי בין שפתיי המובלטות

"מי זונה שלי?"

"אני זונה שלך" לחשתי שוב, מנסה להעביר לו במבטי את עומק הכנות שבדבריי

הוא דחף את הראש שלי חזק על הזין שלו שנתקע בגב הגרון שלי וקילל אותי בצורה כלכך מבזה שכאב לי בחזה מהעלבון והכוס שלי השפריץ.

מכל הרגעים המושלמים שהיו אתמול, רגעים של השפלה וקריעה, המבט בעיניים שלו, שחדר אליי יותר עמוק מהזין שלו בתחת שלי וכבש אותי יותר טוטאלית מהגוף הענק שלו דוהר עליי..

המבט הזה רודף אותי.

אני טרף שהפסיק להתפתל תחת טלפיו של הזאב כי הפנמתי שהוא תפס אותי ואין לי לאן לברוח

אני נתינה שיורדת לברכיי ומשתחווה, מברכת את השליט שישיעבד אותי לשארית חיי

ואני תוהה.. מהי אהבה? מהי תשוקה? מהי שבועת אמונים?

למול ההתמסרות המוחלטת שלי אליו.

אין רגש יותר חזק או חוויה פיזית יותר מעוררת מהכניעה אליו.

אני שלו.

לפני 4 שנים. 16 באוגוסט 2019 בשעה 9:19

כיסוי העיניים חידד את שאר החושים שלי. הרגשתי את המצעים נמעכים תחת ידיי כשחיכיתי על המיטה על ארבע למהלך הבא שלו. שמעתי את הצליל הבלתי מעורער של אבזם חגורה מתנדנד באוויר וידעתי שזה הכלי הבא שהוא יתפעל על הישבן שלי. לקח לו יותר זמן מהצפוי להתחיל להכות בי אז הנחתי שהוא עוד עונה להודעות מהעבודה שלא פסקו מהרגע שאסף אותי. לא פשוט לקחת שעתיים הפסקה באמצע יום עבודה כשאתה בעלים של חברה גדולה. אבל רק אחרי שהכה אותי, נשכב על המיטה, הורה לי לרדת לו, גיששתי את דרכי לזין העצום שלו והכנסתי אותו לגרון שלי, רק אז הבנתי שהוא התעכב בגלל הנייד אבל ממש לא בגלל הודעות מהעבודה.

"נו, איך היא נראית?"

האסימון נפל והרטיבות בין הרגליים התעצמה יחד עם ההלם וההתרגשות. הוא מראה אותי למישהו, בלי לבקש אישור, בצורה הכי משפילה, כאילו מובן מאליו שהוא יכול לעשות מה שבא לו כי מי שואל רכוש אם הוא מסכים או לא? הוא מכיר אותי כלכך טוב שהוא יודע איך המהלך הזה ישפיע עליי. בטח עשה את זה רק כדי שאתחיל להשפריץ ואז הוא יוכל לצחוק על הבריכות שנוזלות ממני.

"מהממת" ענה קול נשי לא מוכר.

אז הוא הביא בחורה שתצפה. מעניין אם זו אחת הכלבות הקודמות שלו. המשכתי למצוץ בלי לעצור לרגע, שרמוטות לא עוצרות. אח"כ דהרתי עליו חזק כשהכלי הענק בתחת שלי, בזמן שצעק עליי לקבל אותו יותר עמוק ויותר חזק. ירדתי לו שוב, אחרי שגיששתי למגבת וניקיתי לו את הזין כי הוא לא מרשה לי לעשות חוקן לפני שנפגשים. עוד דרך להביך אותי ולרדת עליי. ועכשיו עוד מישהי ראתה את זה, מבוכה כפולה.

"עכשיו תרד לה אתה" היא אמרה בחצי התנצלות.

שנינו צחקנו בתגובה.

"בואי שרמוטה תעמדי על ארבע ותצעקי לה כמה שאת אוהבת את זה בתחת. תרדי גם על אמא שלך הזונה ובעלך הנטחן"

קיבלתי אותו שוב, חזק ועמוק. הכאב הפנימי היה חד אבל צעקתי כמו שציווה.

"אמא שלי זונה! זבל! סמרטוט! ובעלי אוכל בתחת אפס! אני כלכך אוהבת לקבל חזק בתחת כמו זונה!"

"חחח יפה שרמוטה"

הוא הכניס אותו כלכך חזק שהגעתי לשלב שאנקות הכאב כבר הופכות לגניחות. כשצרחתי לו "כן כן! תן לי! חזק!" כמעט נפלט לי מהשפתיים לצרוח "אני כלכך אוהבת אותך". זו לא הפעם הראשונה שזיון חזק מלווה בכאב גורם לי לרצות לפלוט את זה אבל עדיין הייתי בהלם מעצמי. הרגשתי תודה גדולה שהצלחתי לעצור את עצמי מלפלוט את זה כי כשאני בטירוף של הזיון קשה לי לשים לעצמי מעצורים.

"די מסכנה אולי תתן לה בכוס?" הבחורה המשיכה. בשלב הזה היא נשמעה יותר מסוקרנת.

"תראי לי את החזה שלך ואתן לה בכוס. היא אוהבת בכוס הזונה הזו. תראי איך היא משפריצה פה נוזלים"

"מה עכשיו? אני לא יכולה אני בחדר ישיבות"

פה היא בוודאות נשמעה כבר מגורה. היה לה את הקול הזה של 'תלחץ עליי עוד קצת כי אין לי אומץ כרגע אבל אני כלכך רוצה לעשות את זה'.

"תלכי לשרותים. תורידי את החולצה והחזיה, תראי לי את החזה שלך"

בזמן שהמשיך לזיין אותי ושמעתי אותה מדברת עם אנשים במשרד בדרכה לשרותים הוא לחש לי באוזן שהיא ונילית שפגש דרך העבודה, שעוד לא נפגשו או עשו כלום. הוא גם הוסיף שהיא לא רוצה שהוא יוריד ממני את הכיסוי עיניים שלא אראה אותה כי היא מתביישת.

"השרותים לא ריקים אז תהיו בשקט" היא לחשה.

שמעתי אותו מדרבן אותה להתפשט בתנועות שפתיים מוגזמות בלי קול. מדהים שאפשר לקלוט את זה רק משמיעה. כלכך נדלקתי מהרעיון שהוא צופה במישהי מתפשטת בזמן שנותן לי בתחת. איזה גבר.. תמיד משיג כל מה שהוא רוצה. והוא רוצה הרבה.

הבנתי שהיא כבר לא בשרותים כשאמר

"איזה חזה.. עכשיו תשכבי עם הגב ותרימי רגליים כלבה, נראה לה איך את מקבלת בכוס"

**

כשהשיחה איתה נגמרה הוא נתן לי מתנה לא צפוייה.

"בואי זבל שלי"

נעמדתי בזהירות והלכתי לכיוון ממנו שמעתי אותו קורא לי.

"תלקקי" ציווה בזמן שדחף את הראש שלי לפטמה שלו. לא ידעתי איך לעכל את זה. הוא אף פעם לא מוריד חולצה ליידי, תמיד שומר על דיסטנס. החזה שלו היה קשה כמו אבן והפטמות זקורות בפה שלי בזמן שליקקתי ומצצתי אותן אחת אחרי השניה. התענגתי על התחושה שלו, כמו משי פרוש על פלדה.

"עכשיו את הבית שחי. אני כולי מזיע וצריך שתנקי אותי"

הטעם היה חריף, מהזיעה או מהדאודורנט לא ידעתי אבל זה לא שינה. ליקקתי כמו כלבה מיובשת, צמאה לכל נוזל שירווה אותי. ירדתי על דעת עצמי לברכיים ודחפתי את הפנים שלי לישבן שלו ודחפתי את הלשון עמוק לחור שלו. ידעתי שאם הוא הזיע בבית שחי הוא בודאות גם הזיע שם למטה ודאגתי למרוח את הפנים שלי טוב טוב בין הלחיים שלו ולנקות הכל עם הלשון.

הסשן המשיך, מחרמן קצת יותר מהרגיל (שזה לא הישג פשוט כי הוא תמיד מחרמן בטירוף). כשהזמן שלנו כמעט נגמר וכבר הייתי בלי הכיסוי על העיניים שאלתי אותו אם הוא עדיין מתכוון לכבות עליי סיגריה?

"תביאי את המצית והקופסא" הוא ענה בזמן שהתרסק על הכורסא עם בקבוק בירה ביד.

ניגשתי למכנסיים שלו שהיו זרוקות על השיש וברגע שהרמתי אותן הייתה לי תחושה מוזרה. תחושה מוכרת. משהו בסגנון של לקפל לבן זוג שלי את המכנסיים שלו אחרי כביסה, או לשאול אותו אם זה מה שהוא רוצה ללבוש הערב. הכנסתי יד לכיס אחד לבדוק אם המצית נמצאת שם והבד הרך העצים את התחושה. ניסיתי לנער אותה ממני, לא אהבתי את איך שהיא גורמת לי להרגיש. הכנסתי יד לכיס השני וקול קטן בראש שלי אמר לי שזה מרגיש נורא אינטימי לחפש לו דברים בכיסים של המכנסיים. 'שתוק!' הטחתי בו והפכתי אותן בעדינות לחפש בכיסים האחוריים. 'אלה המכנסיים שלו, ככה הן מרגישות ונראות כשהן לא עליו, ככה הן שוכבות ריקות כשהוא ישן במיטה בלילה' הקול המשיך. 'כשהוא ישן במיטה בלילה עם *אשתו*!' צעקתי לעצמי בראש וחזרתי למציאות.

הבאתי לו את המצית והקופסא בהתרגשות וירדתי על הברכיים בין הרגליים שלו, כל המחשבות והתחושות שעלו בי לפני רגע כלואים חזק בקופסא שלא נוגעים בה. התחלתי לרדת לו ושמעתי אותו פותח עם המצית את הבקבוק בירה.

"ברור שאתה מאלה שיודעים לפתוח בירה עם מצית. יש משהו לא גברי בך?" שאלתי בטון סוגד.

הוא הדליק את הסיגריה ועישן ושתה בזמן שירדתי לו.

"את לא מתעייפת הא שרמוטה? יש כאלה שצריכות לעצור לשתות רגע, לנוח.. את לא מפסיקה"

חייכתי בתוכי על המחמאה והמשכתי למצוץ.

"קומי סתובבי"

נעמדתי וראיתי במראה המאוזנת שמולי את הפלג גוף התחתון שלי ואותו מכוון את הסיגריה לישבן שלי. המציאות נחתה עליי דרך החושים שפתאום זכרו מאוד בבירור כמה זה כואב להישרף. לא כיבו עליי סיגריה מעולם אבל חטפתי כוויות רציניות בעבר. הוא תפס את האגן שלי ודחף את הסיגריה לתוך העור שלי. נרתעתי ברפלקס והוא תפס יותר חזק ומשך אליו, כיוון שוב לאותה נקודה ועשה וידוי הריגה לראש של הסיגריה על הישבן שלי.

ירדתי שוב לברכיים בין הרגליים שלו, הוא זיין לי את הגרון באטרף חרמנות וגמר לי על הפנים ובפה, כל פעם מוודא לגמור במקום חדש.

זהו.. עברו יומיים מאז ואני לא מפסיקה לנזול ולהתכווץ בין הרגליים. כל פעם נזכרת במשהו אחר שעשה, אמר, דרש. מחכה כמו כלבה מיוחמת לפעם הבאה שישתמש בי.