אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

chickita bonita

יש ונדמה הזיכרונות אך הבל
כי ערפל קורן עוטף בלאט
מחוז העבר האושר והסבל
כאב הפצעים ונחת המקלט.

הלא חלום היוותה פינה נסתרת
דבקות ליבי בלב קרוב וער
ויום בהיר וקר ואח בוערת
ורחשי הזך והנוהר.

יהי כל עברי חלום נראה אי פעם
אך במדבר חיי הוא נחל לא אכזב
אכרע אליו דומם בלי מרד ובלי זעם
לרוות בו צימאוני בלהט השרב
לפני 4 שנים. 23 באוגוסט 2019 בשעה 20:32

 

כמה הוא עינה אותי, 

הכעיס לי בנשמה,

לא בנה קירות

לא התקין מנורות

ולא צייר אפילו שמיים...

 

אולי מרוב אהבה,..?.. 

ואולי מרוב שנאה....? 

 

הרעיל לי את הלחם 

רעל מזג אל כוסי,

בבכי ותלונה מילא כיסי

 

לא קיבל עליו אותי

קינא בכל מי שאיתי

התנגד לכל האני

 

אולי מרוב אהבה, 

אולי מרוב שנאה...

 

ואני... נשברתי

לא שמרתי לי אמונים

ידעתי.. הצטדקתי.. נזהרתי

ונפלתי...

על הפנים!

 

מרוב אהבה??

או.. 

מרוב שנאה??

 

ומעפר ירים אביון

כעוף החול

למדני מחדש לנסוק

ובאהבת אני לדבוק 

 

מרוב אהבה? 

( אין באהבה מדי...)

מרוב שנאה..?. 

( פג תוקפה בחיי.. ).... 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י