לפני 5 שנים. 5 בספטמבר 2019 בשעה 19:27
בדיוק בגלל חוסר מחשבה כזה אני מוצא את עצמי חושב עם סגרתי עיסקה לכול החיים או לחצתי יד עם השטן האישי שלי.
מחשבות שלך לא נוצרות, נאבדות, לא נמצאות. אני חי עם ההשלכות, והמוח שלי לאומת זאת תמיד חושב.
צעד.
שניים.
שלושה.
הרבה.
קדימה.
אסור לי להאבד בעבר, ההווה עיוור יותר מהעתיד.
תתחיל לחשוב.
קשה לחשוב שדווקא אתה לא עומק בציפיות.
שדווקא לך אני מוכן תמיד לסלוח.
שדווקא איתך הציפיות שלי הן...
ראליות.
