בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שבירה נפשית

No point, no logic, just words on fake paper. Does it matter?
לפני חודשיים. 14 במרץ 2020, 16:46

 

לפני חודשיים. 12 במרץ 2020, 2:52

 

לפני 4 חודשים. 30 בינו׳ 2020, 4:56

לפני 4 חודשים. 27 בינו׳ 2020, 20:59

שכובה כמו צלב,
היא מוכנה לדת.
כבר לא הולכת לכנסייה, אבל יודעת איך לבקש סליחה.

מסוג הלילות
שלא מצליחים לגרום לחדר להפסיק להסתובב,
סוג הלילות שיודעים שהולכים לחטוא.

נתתי את כל האהבה שלי
עכשיו היא איננה.
אני צריך להיות שבור לב, אבל אני לא.
סובבתי הכול הפוך,
אני שובר לבבות.

 

לפני 4 חודשים. 27 בינו׳ 2020, 0:31

שלוש שעות.

לפני 4 חודשים. 17 בינו׳ 2020, 1:02

 

 

לפני 4 חודשים. 16 בינו׳ 2020, 23:55

כבר לא ביחד. 

My mind is in the gutter,

Where I left my lover.

What an expensive fate.

לפני 4 חודשים. 16 בינו׳ 2020, 22:55

לפני 4 חודשים. 4 בינו׳ 2020, 19:46

לא משנה כמה פעמים אחשוב על זה

או

כמה מילים קטנות תיתן לי שיבטיחו שהכול פשוט

אצלי בראש זה לא פשוט 

אני מוצא שזה משהו שלא עובר.

אם בודקים לפי שאלות ותשובות פשוטות

מוצאים שהגיע הזמן להפריד כוחות

ואצלי

משהו בכול המקרה פשוט זועק לי

"בגידה" 

אפילו אם אקשיב לרציונאל

ההרגשה שנותרה לי מגעילה 

מר לי בפה 

עד כדי פליטה

והלב מתאבן לאט לאט.

לפני 5 חודשים. 22 בדצמ׳ 2019, 17:05

אם היא לא הייתה אומרת לי שלדעתה זו מחשבה רומנטית,
אני לא יודעת אם הייתי מעלה.
אפילו לי בהתחלה זה נשמע מוזר (אם מוזר זו בכלל המילה)
אבל היא אמרה שזה בדיוק המקום להודות בחטאי.

 

אני רוצה,
אני רוצה לפתוח בך חתך שיפתח עמוק,
לא שריטה כזו של חתולים,
אלא ממש לפתוח בך חור.

ואז?
פה מתחיל החלק המוזר.
אני רוצה לדחוף אצבעות פנימה,
עד הסוף,
בלי באמת סיבה מיוחדת. 
באלי את הכאב שלך, ואת הדם.
אני רוצה לדעת איך זה מרגיש מבפנים.