אני מספרת לו על מסיבת bdsm אליה רציתי ללכת, בשונה מפעם לא רציתי ללכת לבד.
חשבתי את מי אני יכולה לקחת, שלחתי הודעה לחבר ותיק אבל הראש שלנו לא היה דומה אז לא יצא לפועל. חשבתי עליו כמובן. איך הוא עושה לי הכי נעים שיש וכמה הוא יפה. ידעתי שאם אגיע איתו ישר יסתכלו עליו, כולם ירצו אותו. ופתאום הרגשתי בבטן קנאה, לא קטנה כזאת מין מפלצת שאוכלת לי את הבפנים. לחשוב עליו שם, כשהוא אובייסלי, בצורה אחרת אבל מאוד ברורה, יותר מושך את העניים ממני. איך בנות יגשו אליו, איך הוא יזרום איתן, איך הוא יזיין אותן, יהנה איתן ולא איתי. סגרתי את המחשבה הזו והחלטתי לא להזמין אותו. בכל מקרה, יש לו חברה והוא בטח לא יזרום.
כשהוא הגיע אליי, באחת ההפסקות הקצרות שאנחנו עושים בין פעם לפעם סיפרתי לו. הוא אמר שנעים לו לשמוע שאני מקנאה, ודווקא היה שמח ללכת איתי. למרות שהוא הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים, אין לו הרבה הרפתקאות ברזומה. אולי יכול להיות נחמד להיות חלק מהרפתקה שלו. הוא אמר שאם אני מקנאה אני יכולה להצטרף אבל זה לא עזר למפלצת.
אחרי שסיימנו הוא הלך להתקלח, בשונה מבדרך כלל הוא בא בצהריים והיה צריך להמשיך ממני לסידורים נוספים. בזמן שאני מעשנת סיגריה הטלפון לידי רוטט, סובבתי את הראש ואני רואה הודעה: "תהנה לב שלי, תחשוב עליי"
המפלצת הציצה שוב, ואז אחרי מחשבה קצרה, היא נעלמה כלא הייתה. איזה כיף לי, שהוא במערכת יחסית כל כך מפרגנת.
רק מעניין אם הוא חושב עליי לפעמים כשהוא איתה.