לפני שנתיים. 8 בדצמבר 2021 בשעה 11:07
ג'ים מוריסון הוא אהובי הנצחי.
הוא זה שפתח לי את הראש
והרעב בכל מיני תחומים.
דרכו התחלתי מסע מופלא
בעולם המוזיקה, השירה, בספרות,
פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד.
בשבילי, הדבר שהכי בולט אצלו
נמצא במבט. היה לו מבט ייחודי
המעביר את הטירוף והגאונות שלו.
אצל גברים מסויימים,
אפשר להבחין טיפונת ממבט זה
במהלך סקס, כשדוחפים אותם לקצה.
בגברים עם נטייה דומיננטית,
המבט מופיע ברגע שהם
תופסים פיקוד.
אך הם אינם משתווים
לניצוץ בעיניו של סדיסט
בשנייה שאת מעניקה לו את כאבך.
לא באמצע, לא קצת, לא כמעט.
נתינה מוחלטת, חיי בידיו.
זהו מקומי.
מתגעגעת למקום שלי.
I'm the Lizard King, I can do anything
