באחד הפוד קאסטים ששמעתי על bdsm דיברו על מה זה להיות בידיאסאמי והאם זה נטיה או תקופה או צורך.
אולי זה טרנד , גנטי? מלא מלא שאלות שבאמת גרמו לי שניה לחשוב ...
והנושא עלה גם עם הפסיכולוגית ולגמרי השלמתי עם זה שזה חלק ממני וזה פה להשאר.
אבל חוץ מבידיאסאמי אני גם ישראלי שעשה 3 שנים סדיר ו20 שנה במילואים (קרבי) , משלם מיסים ואפילו מקבל בשורות קשות מהגדוד שהשתחררתי ממנו.
אבל התקופה הזאת גורמת לי להרגיש כיאלו אתה לא בסדר אם אתה רוצה bdsm כיאלו זה מותרות.
ודווקא עכשיו השיחרור כלכך חסר ,דווקא עכשיו עולים זכרונות ,פנטזיות והכל מוצף בחרמנות.
אם היה אפשר לקנות מניות שלשפיות הייתי נכנס אול אין . מתגעגע לנורמליות שלי לנורמליות שלנו
מילים: רן אלמליח
לחן: מייק גולן ויורם חזן
"את תשבי שם עירומה
את גופך יכסה
רק עלה של תאנה
המלאכים ישירו
אני אגש אלייך קרוב
ועל ראשך אניח
זר כמו כתר של קוצים
גחליליות יאירו
אני ארד אלייך
את יפה ועצובה
ומחשבות עלייך
ישאירו לי מיטה רטובה
ואז בלי צל של כוונה
את המכחול אניח
אומר דברים בלי תקנה
שרק מגע ישכיח
אומר מילים בלי מטרה
אומר דברים בלחש
גחליליות ישירו שיר
המלאכים יאירו"
