inconspicuous as a tarantula on a cheese cake

הם נכנסים אלי למשרד ומתיישבים על השולחן הגדול. קבוצת גברים עשירה ומוצלחת בעיני עצמה, הרבה כסף וחשיבות עצמית.
האוירה נינוחה, יושבים לסגור את פרטי ההשקעה על בסיס האסטרטגיה שאני בניתי.
את יושבת אצלי בחדר. עקבים, חצאית עור השחורה, חולצה מכופתרת רחבה מספיק בשביל לענוד את השרשרת שלך על הפטמות.
עוד לא הוזמנת לחדר

אני פותח ומוביל את הדיון. רושם את העקרונות על הלוח ומתיישב, הדיון מתקדם יפה ורוב הפרטים כבר סגורים

אני קורא לך להצטרף. ״בואי לפה בובה יפה שלי״

את נכנסת לחדר מבויישת, כולם מסתכלים עלייך ואת מנסה להמנע מקשר עין

אני זז קצת אחורה עם הכסא כדי שיהיה לך ברור איפה להתיישב, בין הרגליים שלי.

את מתיישבת ואני מניח את הראש שלך על הירך שלי ומלטף את שיערך

יש כמה שניות של שקט, הם מופתעים, מסתכלים אחד על השני. חלקם נבוכים וחלקם נועצים עיניים

אבל אני ממשיך רגיל ובסופו של דבר הדיון נמשך.

אולי תרצה להציג לנו את האישה היפה הזו שואל בסוף אחד מהם
 "כן. בוודאי. חוסר נימוס מצידי, זו הבובה הפרטית שלי. "

אני קוטע את המבוכה והשתיקה

״תעמדי, שכולם יראו אותך״  אני מצווה

 את נעמדת נבוכה לידי מנסה להסתיר את הפנים עם השיער
״נראה לי שצריך לחזק את הלחץ בפטמות״ אני אומר ואת מתכווצת במבוכה

אני נעמד צמוד אלייך, המצח שלי נוגע בשלך, ידי פותחות את כפתורי החולצה לאט ואני לוחש לך שאין לך מה לדאוג, אני פה, שומר עלייך

 אני זז קצת הצידה ומסתכל עליהם נועצים מבטים בשדיים היפים שלך, בשרשרת המחברת ביניהם, את מכווצת במבוכה

תעמדי זקוף אני לוחש לך בקול תקיף, את מזדקפת מיד, המבט שלך מבועת ונבוך, כל כך יפה וסקסית

״אני פה, אל תדאגי בובה שלי״ אני לוחש לך

אני נהנה מהמבוכה שלהם, על סף מצוקה, כל האגו והביטחון מתפוגגים, גם ככה זה היה עשוי מנייר

״אני מצטער, הבובה שלי זקוקה לחיזוק הלחץ על הפטמות, זה מיד יסתיים״

אני מסובב קלות את הבורג של אחד המצבטים, ומרגיש את הכאב זורם בך, נותן לך כמה שניות להרגע

אחד מהם קם כדי לראות מקרוב, כבן שישים, עשיר ושחצן, דוחה

הוא מסתכל מקרוב על מנגנון המצבט, אני רואה את התשוקה שלו דרך העור, הוא רוצה אותך, הוא רוצה לגעת, את מביטה בי בפחד וחוסר אונים

״אפשר לעשות את זה במצבט השני?״ הוא שואל כמו ילד שמבקש סוכריה

אני מסתכל לך בעיניים, את מבועתת אבל לא מסוגלת לזוז

״כן, אתה יכול אבל אסור לך לגעת בצעצוע שלי, זו בובה פרטית״

אני עומד לצידך ושולח יד מתחת לשמלה שלך מאחורה, דוחף את האצבע בין השפתיים הרטובות שלל הכוס שלך

״אני רוצה להרגיש איך הכוס שלך נרטב מגבר זר, זונה יפה שלי״ אני לוחש לך

הוא ניגש קרוב אלייך ואני מדריך אותו לאיזה כיוון לסובב ועד כמה

הוא מסובב בהשגחתי ואני מרגיש אותך נרטבת ומוציא את האצבע 

״יפה בובה יפה שלי, את יכולה לחזור לחדר עד שנסיים״ 

את חוזרת לחדר

לאחר כמה דקות ההלם חולף ואנחנו מצליחים לחזור לדיון ומסכמים את הפרטים החסרים 

הם מתחילים לקום להתפזר, שולחים מבטים לכיוון המשרד שלי, מקווים שיהיה איזה שהוא המשך 

לשווא, אני מלווה אותם לדלת, מתנהג כרגיל ובסופו של דבר כולם עוזבים

״בואי בובה שלי, לשולחן״

את נכנסת לחדר, נצמדת לשולחן, מרימה את החצאית ומפסקת רגליים

אני חודר עמוק לכוס שלך, בתנועה אחת ונצמד לגופך השעון על השולחן

״היית מעולה, פשוט מושלמת, בובה יפה שלי, רק שלי״