בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

NON_OF_UR_DEAMN_BUSINESS

לפני 4 חודשים. 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:42

הולך להיות סבבה מדי

אני יכולה כבר להרגיש את הוייב...

אזזז

איפה יש חברים טובים וחברות טובות שאפשר להתחבר אליהם? 

 

מי יושב מחר בערב ואיפה??

 

לא בא לי ליין מסיבה

בא לי ליין ביתי וקז'ואל

בלי מחוייבות 

קצת אלכוהול, המון פייסל והרבה אקשן

 

אני מדי חמודה בשביל להגיד לי לא

כבר תכירו😝

לפני שנה. 24 באוקטובר 2022 בשעה 20:05

הוא מזיין אותי כבר  5 שעות

הוא בכלל לא מבין למה אני גמורה 

הוא עוד לא גמר פעם אחת

והכוס שלי כואב

התחת שלי בוער

רק עם הפה נשאר לי לרצות אותו

ואני תוהה

איך יגמר הלילה הזה..

 

לפני שנה. 24 באוקטובר 2022 בשעה 4:00

 

אחרי תקופה מפרכת
אוכל להביט בעיניו

לגעת בגופו

לנשום את הזיעה שלו

שמרטיבה את כולי


אפתח את גופי עבורו

אהיה שמישה לגחמותיו


הוא הכי טוב בשבילי
מתרגשת לקראתו

עוד כמה שעות To go

 

 

לפני שנה. 15 באוקטובר 2022 בשעה 20:46

הגיוני ומתבקש 

הייתי רעה ומנוכרת

אבל בכל זאת 

אני רוצה אותך קרוב לנפש שלי

אני רוצה חיבור מלא 

כוס זין ועיניים

למה אתה לא נותן לי את זה

 

נכון שאני לא בן אדם עכשיו

אבל גם החיה הכי אכזרית 

צריכה שיראו אותה 

 

כשהעיניים שלך סגורות

אתה שם חוצץ ביננו

הזין שלך פתאום מכאיב לי

האחיזה שלך בי מרפה

אתה עסוק רק בלהכאיב לי

על הדרך משקיע יותר

בלשים עלי אלף זין

 

אבל כבר כואב לי

מבטיחה לך שכואב לי כל כך 

היית חסר לי 

אני רק שיגעתי אותך

והרחקתי אותך בדרך המפגרת שלי

 

אני עדיין מרוחקת ומרגישה קרובה

אתה הודף אותי ממך 

ואני מרגישה את השנאה שלך 

פורצת את התחושות שלי

ומשאירה אותי לבד בידיים שלך

 

אוספת את העצבות והבדידות 

הושפלתי 

אני לוקחת על עצמי את האחריות

זו הדייסה שבישלתי

אני אוכלת

 

בינתיים היא בטעם חרא.... 

 

 

 

לפני שנתיים. 23 באוגוסט 2021 בשעה 4:50

לתת לה ביטחון
לא כזה שאתה נותן לי
זה נשמע אמיתי גם כשזה יוצא ממך אלי
אבל
בשבילי זה חדור מטרה
להתענג על המילים הפשוטות
בלי לרדת לכוונות
כי אני יודעת שאין מעבר למילים
אני אחראית לבחור מה נכנס פנימה
היא סומכת ובטוחה רק בי
אסור לך לחצות את הקו הזה
לחדור בסערה פנימה
אתה לא תשאר שם בעתיד
הזרוע החזקה שלך יכולה להכיל הרבה
כל כך הרבה שזה הורג אותי
אבל לא אותי. לא לתמיד
היא עדיין קטנה, בתולת ידע על העולם
אני התבגרתי לדעת שהכל מתחיל ונגמר
במילים חסרות בסיס
לא אתן לך להשלות אותה
כמו שאני משלה את עצמי איתך
בעולם היפה שאתה חי בו
שבשבילי לכלום בו אין משמעות

לפני 4 שנים. 15 בנובמבר 2019 בשעה 13:06

וכל הזמן שהם הכאיבו והכאיבו

הייתי לבד

אני בכלל תרה אחריך בעיניים
לא מוצאת כלום

העשן, האורות, המוזיקה

לא התרכזתי בכאב או בכל דבר אחר
רציתי רק לראות אותך
לדעת שאתה רואה אותי

ועדיין לא באת
חשבתי שהלכת.......

הייתי בטוחה שעזבת
חשבתי שהיה לך קשה לראות אותי 

שהסיטואציה לא בהכרח בשליטה שלך

כל כך רציתי לומר לך שגם לי זה היה קשה
שהתגעגעתי אליך כל כך
אני רוצה אותך בכל חלק בגוף שלי

 

אתה עוצמתי לי! 

שתיתי קצת

ועישנתי הרבה

רקדתי המון

וחיפשתי אותך 

ממקום למקום

בחנתי ראש ראש

חיפשתי את הגוף השרירי שלך

חיפשתי את הצבע שאני כל כך אוהבת

אני לא אפספס אותך! 

 

כעסתי שעזבת אותי


הרגשתי שסתם קיבלתי מכות כואבות כל כך.
אם לא אתה, הכאב הזה כלום בשבילי! 


רציתי שתהיה שם איתי
התכוונתי ללכת, מיציתי.


ואז כשראיתי אותך


*הכל*
*נרגע*
*ברגע!*


התפלאת איפה הייתי

הייתי כל כך המומה שרציתי לתת לך את השוט שתרביץ לי ותסביר לי לאן לעזאזאל נעלמת לי!!

אמרת לי ''מגיע לך'' בזמן שהם ממשיכים בשלהם בגוף שלי. בלי רחמים. בעוצמות חזקות

הבנתי למה זה מגיע לי. מאד הבנתי!

איך בכלל חשבתי שאתה עלול לברוח לי 

מגיע לי המכות האלו

אתה 100% דאגה אליי, לא היית משאיר אותי שם


אני יקרה לך
הרגשתי את זה כשהכלת אותי

נפשית ופיזית

אתה מתרווח על הספה

ומכופף אותי אליך

שאניח את הראש

שאנוח בחיקך

בזמן שאני מקבלת את מה שמגיע לי באהבה

באהבה, בין הידיים שלך

שחונקות אותי לסירוגין

צובטות את הפיטמות

אתה

והוא

יצרתם בעבורי קוקטייל שמיימי עם המוזיקה שהתנגנה לי ברקע

אתה חונק אותי 

הוא מלטף את הפנים שלי

אני מלקקת לשניכם את האצבעות

היא מצליפה בי... 

ואני?

בעננים אדוני

בעננים שלך. 

אלו שממלאים אותי באושר וברוגע

שגורמים לי לחייך מרוב כאב

לפני 4 שנים. 13 בנובמבר 2019 בשעה 11:23

 

"מסרתי אותה
בכאב לב, אבל זה היה חייב לקרות" 


"היא היתה מחכה לי בדבקות כשהייתי חוזר
רוכנת על ארבע אל מולי

"בואי"

הוא אומר לי
"תשבי כאן על הברכיים"
הוא מצביע אל עבר הרצפה
אני משפילה מבט ויורדת לרגליו
"את הידיים אל הרצפה
ותיישרי את הגב!

תהי גאה, את שלי!" 

אני גאה כל כך אדון שלי

גאה להיות שלך

מאושרת על הזכות להיות על ארבע למולך. 

"היא מתרגשת כל כך מהמגע שלי
מתחננת במבט לליטוף
היא כל כך אהבה לחזור לידיים שלי
היא העריכה את האדון שלה
התמסרה אליו בכל כולה"

אני יושבת על הברכיים
עוד לא החלטתי אם מושפלת או מקנאה
אולי מצטערת בכלל שהיא כבר לא איתו
ראיתי ושמעתי כמה הוא דאג לה...
הדרך שהוא היה מחנך אותה
איך שהיא רואה אותו ומתייצבת לכבודו
הקנאה הבלתי מוסברת כלפי כלבה
שמהרגע הראשון שראתה אותי נבחה עלי
"הוא שלי, תזהרי!"
קנאה מתוקה שאין עליה באמת בסיס
חסרת חשיבות
אבל היא קיימת...

הוא מלטף אותי בחום
היד שלו, מטריפה אותי רק כשלעצמה
שרירית וחזקה כל כך
מטיילת בגוף שלי

נצמדת אל רגליו
כל חלק בי שנוגע בו אסיר תודה אליו
אני כאן נשארת
אצלו
אותי הוא לא מוסר
לא מוותר עלי

 

לפני 4 שנים. 10 בספטמבר 2019 בשעה 22:26

זה שאתה יודע להוציא מתוכך רוע טהור, כשיש בך רק טוב
אתה מעניק לי את כולו
באהבה
אני מתחננת בשברון לב, נופלת לברכיך ודמעות בעיני
בבקשה אל תלך ממני, ואני יודעת, אין לי את הזכות לבקש את זה
במיוחד שאני זו שהלכתי ממך. כמה התרסתי בך ללא בושה.
ועכשיו
אתה הולך ממני
אני מנסה בכל דרך לשכנע אותך שבבקשה תשאר
תן לי אותך, בבקשה עוד קצת ממך
עוד לא עשינו כלום ואתה הולך ממני
בהתרסה. בגאווה
תשארי לבד!
את לא צריכה אף אחד לידך. את אכזרית ורעה
אתה צודק. נכון. אבל. אני חייבת.. רק. אותך.
הכנתי בשבילך אוכל, דייקתי אותו להגדרות שלך
אל תגע בי, אבל בבקשה תאכל. כל כך רציתי שתהנה ממנו
או שתשתה איתי קפה, רק בבקשה אל תלך לי
אתה שם את התיק על הכתף, מלטף אותי ומתקדם ליציאה
אני משיגה אותך ועוצרת
אתה לא יוצא מפה! אני שולפת בביטחון עם דמעות עצורות
ההשפלה. כמה היא קשה באותו הרגע
הוא מחייך אלי ותופס אותי חזק
מסיר אותי ממנו ברוע. אותו רוע טהור שאמרתי....
אני נופלת לרגליך בבכי ותחנונים
אדוני, אתה לא יכול להשאיר אותי ככה
אני כל כך עצובה ומושפלת
הלב שלי מתהפך מרוב כאב, אני חייבת שהוא יכאיב לי
שזה ירגיע אותי לפחות... אבל לא. הוא נחוש לצאת
לא לגעת בי, לא לראות אותי, לא להיות איתי
אני לא מרימה את הראש,
כדי שלא תראה אותי בוכה כל כך
אבל אני רוצה שתראה ותבין שאני באמת לא מסוגלת להתמודד
הוא משחרר אותי מהרגל שלו הצידה
אני מנשקת אותה ומנסה לשמור אותה קרוב אלי
אני חייבת להשאר שלך ברגעים האלו
אתה שובר אותי, לרסיסים. אני בלי אגו בכלל
רק אני. לבד, מולך ואתה חזק ממני פי עשר.
אתה יוצא וסוגר אחריך את הדלת.
אני על הרצפה הקרה בוכה ולבד
אני כל כך בטוחה שתחזור
אני שומעת רעש מבחוץ
אני מנגבת את הדמעות ובטוחה שאתה נכנס
וזה לא קרה

הלכת ממני
הלכת על אמת
הסכמת לעצמך ללכת על כל הקופה
לא חשבתי שתהיה רציני עד הסוף
היה ברור לי שאנצח,
חשבתי שיש לי כח מעליך כאישה
כאישה חשובה בשבילך
הובסתי.
אני כאובה וכועסת.
עליך. שעזבת אותי
ועל עצמי שלא הצלחתי לעצור אותך.

אני קמה מהרצפה
ומחליטה לכבד את האוכל שהכנתי עבורך
אוכל אותו בעצמי
הוא פאקינג לכבודי!
מנסה להרים לעצמי את הכבוד שהרגע לקחת ממני כליל
ודפיקות בדלת שמפעימות את ליבי בקצב מהיר
רצה לדלת
ונופלת לידיים של החבר הכי טוב שלי
היחידי שיכול להרים אותי מהמצב הזה
הוא מלטף אותי
הוא מרגיע את כל מה שחזר אלי ברגע אחד
הכאב, ההשפלה, הדמעות. הפגיעה
הוא מחבק את הכל בו זמנית
הוא מרפא את הלב שלי
הוא עזב אותי לפני כמה דקות
אבל לא באמת
הוא חזר לתפוס אותי אחרי שנפלתי
הוא מפרק אותי לחתיכות
אבל גם מרכיב כל אחת למקומה

אדון יקר שלי
אני כולי שלך