בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

NON_OF_UR_DEAMN_BUSINESS

לפני 4 שנים. 15 בנובמבר 2019 בשעה 13:06

וכל הזמן שהם הכאיבו והכאיבו

הייתי לבד

אני בכלל תרה אחריך בעיניים
לא מוצאת כלום

העשן, האורות, המוזיקה

לא התרכזתי בכאב או בכל דבר אחר
רציתי רק לראות אותך
לדעת שאתה רואה אותי

ועדיין לא באת
חשבתי שהלכת.......

הייתי בטוחה שעזבת
חשבתי שהיה לך קשה לראות אותי 

שהסיטואציה לא בהכרח בשליטה שלך

כל כך רציתי לומר לך שגם לי זה היה קשה
שהתגעגעתי אליך כל כך
אני רוצה אותך בכל חלק בגוף שלי

 

אתה עוצמתי לי! 

שתיתי קצת

ועישנתי הרבה

רקדתי המון

וחיפשתי אותך 

ממקום למקום

בחנתי ראש ראש

חיפשתי את הגוף השרירי שלך

חיפשתי את הצבע שאני כל כך אוהבת

אני לא אפספס אותך! 

 

כעסתי שעזבת אותי


הרגשתי שסתם קיבלתי מכות כואבות כל כך.
אם לא אתה, הכאב הזה כלום בשבילי! 


רציתי שתהיה שם איתי
התכוונתי ללכת, מיציתי.


ואז כשראיתי אותך


*הכל*
*נרגע*
*ברגע!*


התפלאת איפה הייתי

הייתי כל כך המומה שרציתי לתת לך את השוט שתרביץ לי ותסביר לי לאן לעזאזאל נעלמת לי!!

אמרת לי ''מגיע לך'' בזמן שהם ממשיכים בשלהם בגוף שלי. בלי רחמים. בעוצמות חזקות

הבנתי למה זה מגיע לי. מאד הבנתי!

איך בכלל חשבתי שאתה עלול לברוח לי 

מגיע לי המכות האלו

אתה 100% דאגה אליי, לא היית משאיר אותי שם


אני יקרה לך
הרגשתי את זה כשהכלת אותי

נפשית ופיזית

אתה מתרווח על הספה

ומכופף אותי אליך

שאניח את הראש

שאנוח בחיקך

בזמן שאני מקבלת את מה שמגיע לי באהבה

באהבה, בין הידיים שלך

שחונקות אותי לסירוגין

צובטות את הפיטמות

אתה

והוא

יצרתם בעבורי קוקטייל שמיימי עם המוזיקה שהתנגנה לי ברקע

אתה חונק אותי 

הוא מלטף את הפנים שלי

אני מלקקת לשניכם את האצבעות

היא מצליפה בי... 

ואני?

בעננים אדוני

בעננים שלך. 

אלו שממלאים אותי באושר וברוגע

שגורמים לי לחייך מרוב כאב

orian - כמה נתינה וכמיהה לנצור בקפסולה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י