לפני 7 שנים. 23 ביולי 2017 בשעה 0:18
זה התחיל בסערה.
הסקס היה מדהים. חזק, סוער, כוחני, שעות היינו מזדיינים, בכל פינה. עד שהיית נכנעת. וכך אהבתי לראות אותך, שבורה ומסופקת. ועדיין היית ממשיכה למצוץ לי אותו. לא הצלחת לנתק את הזין שלי מהפה שלך. כאילו זה המקום הטיבעי שלו.
כל בוקר הייתי מתעורר עם הודעה שהיית משאירה לי. זה היה מחמם את הלב.
היו לנו שיחות במשך היום, סמסים. ווטסאפ, צחוקים, ובעיקר הציפייה למפגש הבא.
התשוקה הייתה חזקה, גם הגעגוע...
עד שבכית וסיפרת לי שאת נקשרת.
את מפחדת להתאהב. להפגע.
קשה לי עם דמעות של אישה. זה שובר אותי כגבר.
אני רוצה שתהי מאושרת, לא רוצה שתבכי.
הורדנו הילוך וגם כדי לחשב מסלול מחדש.
עם הזמן השיחות נעלמו, וגם הסמסים פחתו.
כל יום שעובר זה הולך ונעלם יותר ויותר...
וגם הגעגוע.
מה שנשאר זה זיכרון מתוק.