שייכת

*** הצילומים יועלו בשלב מאוחר יותר.

גברתי נחתה. אתמול עמוק לתוכי, בפיסט שהעלה כאן צרחות של עונג ואושר, אבל שתינו היינו תשושות מדי בשביל סשן.
היום... היום נפגשנו לאחר שכל אחת מאיתנו ישנה עשר שעות לפחות, וכששתינו נלהבות לנסות את מכשיר הוואקום לפטמות (ולעוד חלקים, כפי שהתברר בהמשך).
הזמן שהוקצב לנו היום עמד על שעה וחצי בחדר השינה + נסיעות. לא הרבה זמן, אבל מספיק 😄
שלושים שניות ואני עירומה, וגברתי נשארת בתחתוני התחרה השחורים והמקסימים שהיא קנתה לה בחו"ל. בינינו - מכשיר הוואקום.
"הגיע הזמן שאני אנסה את הצעצוע החדש שלי על הצעצוע שלי" אמרה גברתי, והעיפה אותי במילותיה עמוק למקום המוחפץ, השייך. ברגע נהייתי צעצוע.
"לכי תביאי את המצלמה" מורה לי גברתי, אני רוצה לצלם את הסשן הזה".
אני מביאה לה אותה בצעדים מהירים, לוהטת, רטובה.
"תשכבי על הגב" היא דורשת "בואי נראה איך מפעילים את זה".

בתוך שניות אני מרגישה יניקה עדינה על הפטמה. חביב, אני לא מתרגשת מדי, עד שגברתי מפעילה את הרטט הפנימי של המכשיר. בתוך שניות אני גונחת, נרטבת.
גברתי מחזקת בתנועות לחיצה על המכשיר את הוואקום, מניעה אותו על השד שלי. הרטט מטריף אותי, ואיתו מילותיה.
"כן צעצוע שלי, את מתלהבת מהצעצוע החדש" אני שומעת אותה. המילים שלה מעבירות אותי מיד למצב של חצי ריחוף, היניקה על השד והרטט, מעבירים אותי למצב של אורגזמה מתקדמת.
"בבקשה גברתי, תרשי לי" אני מספיקה לבקש, ומיד כשהיא מאשרת אני מתפוצצת אל האורגזמה הראשונה שלי.
"זו רק ההתחלה" מבהירה לי גברתי, "תפתחי את הרגליים צעצוע שלי".
מכשיר הוואקום מולבש על ידה על דגדגני. אם עד לפני רגע התגרתי בגירוי נשלט, בשניות אני מאבדת את השליטה על עצמי. היניקה עדינה, אבל עוטפת את הדגדגן מכל עבר, והרטט... הרטט גורם לי לחשוב שאני מחוברת למכונת זיונים, אין לי שום שליטה על הגמירות שעולות בי עכשיו. אני גומרת שוב ושוב ושוב... הדגדגן רגיש כל כך למגע כשהמכשיר יונק אותו, מנפח אותו, גברתי מניעה את המכשיר בתנועות מעגליות קטנות, ואני מסוגלת רק לצרוח ולגנוח את העונג עכשיו.



"מחרמן אותך להיות הצעצוע שפחה שלי?" אני שומעת אותה בין הגניחות שלי. כן, זה מחרמן אותי, אני אוהבת להיות החפץ שלה, הצעצוע האישי של גברתי, המשחק שהיא מפעילה בכזו מיומנות.
"בואי נראה איך תרגישי כשהצעצוע שלי יזיין אותך" אומרת גברתי ומחדירה את המכשיר לתוכי. אי אפשר לתאר את התחושה במילים. הכוס שלי ריק אבל מלא, היא מכניסה רק מעט מהמכשיר לתוכי, אבל לחיצותיה עליו יוצרות לי ואקום בכוס, ואת הצרחות שלי כל הבניין שומע.
"את מחרמנת אותי" גונחת גברתי ונשכבת עליי. כל כך התגעגעתי לגופה שמכסה על גופי, לתנועות הבעלות, הבועלות. הכוס של גברתי מתחכך בכוס שלי, ושתינו נעות יחד, בוערות, בתיאום. אני חובקת אותה אליי ברגליי, בידיי, כל גופי מחבק אותה אליי, שתיקח, שתשתמש, שתגמור...
שתינו גומרות, גמירה של געגוע, של אהבה.
"את לא חושבת שסיימתי לשחק עם הצעצועים החדשים שלי" אומרת גברתי, "תביאי את הסרגל שקניתי לך".
זה סרגל מעץ שנקנה במוזיאון דאלי. סרגל עליו מופיעים בצד אחד מספרים, ומהצד השני שמות של מנהיגות של אומות ושל מדינות מאז התקיימה האנושות.
גברתי מצליפה בו על שדיי...



גברתי מצליפה בו על הכוס שלי, לאחר שאני נדרשת לפתוח מולו את רגליי...



מההצלפות בכוס אני גומרת שוב. אני כל כך אוהבת שהיא מצליפה עליו, מחפיצה אותי, מזכירה לי למי הוא שייך בדיוק.
"תסתובבי" מורה לי גברתי, ומקנחת בסדרת הצלפות על ישבני.



הגוף שלי בספייס, כל השרירים רפויים, אבל אני לא רוצה להניח לנפש להתעופף הפעם, רוצה להיות עם גברתי, עם הברק בעינייה.
"הישבן שלך יכול לשמש את הצעצוע שלי בעוד דרך" מהמהת גברתי, ומניחה את הסרגל בחריץ. "הוא גם יכול להיות חם" היא מוסיפה, ומיד אני מרגישה את אפר הסיגריה שהיא מדליקה לעצמה, פוגע בישבני, מחמם אותו.
התחת שלי שימושי לה, אני טסה לספייס.



גברתי מסובבת אותי, משכיבה אותי על גבי.
"אני רוצה לענג אותך גבירה שלי" אני מבקשת.
"למדת את הספר שהשארתי לך? שואלת גברתי.
זה ספר על עיסוי ראש הודי, ברור שלמדתי אותו. למדתי אותו ביום שהיא טסה.
אני מתיישבת שעונה על הקיר, גברתי נשענת עליי. ואני מעסה את רקותיה, את הקרקפת שלה. טוב לי כל כך לענג אותה כך.
מידי פעם אני גולשת אל פניה, מעסה אותן לאט, מרגישה איך גופה של גברתי נינוח תחת ידי.
כמה דקות של שקט חולפות, אבל אז גברתי משכיבה אותי שוב על גבי. היא מלטפת אותי, מנשקת, מעבירה את שערה על שדיי. השיער שלה רך, נעים כל כך. "אני רוצה לקשור אותך עם השיער שלי" מחליטה גברתי. היא אוספת תלתל אחד שלה ומנסה לקשור את פטמתי. שתינו צוחקות, והניסיון לא צולח.
"תביאי לי מספריים" פוקדת גברתי.
הרגליים שלי רועדות כשאני קמה, ואני מביאה לה.
גברתי בוחרת תלתל אחד ארוך משערה, וגוזרת אותו.
"תשכבי על הגב" היא אומרת לי.
היא מושכת את פטמתי ומנסה לקשור אותה. זה לא הולך. אני אוחזת בפטמתי עבורה. גברתי מלפפת את תלתלה מסביב לפטמתי, וקושרת.
"צלמי" היא פוקדת עליי, בשעה שבידה היא חובטת על הכוס שלי. אני מנסה, אבל בקושי מחזיקה את המצלמה. צוחקת היא לוקחת אותה מידיי ומצלמת.



גברתי משחקת בפטמה הקשורה. מרגש אותי לדעת שהיא גזרה תלתל משערה כדי לקשור אותי קרוב אליה.
גברתי מסירה את התלתל מפטמתי וקושרת אותו על קמיצת יד שמאל שלי. אם קודם התגרתי ממעשיה, עכשיו אני נרגשת עד דמעות כמעט. מרגישה שגברתי קילרה אותי אליה שוב באקט הזה.
ושוב היא עליי, נעה, אוחזת בפטמותי, מכה עליהן, צובטת אותן, לפתע היא מזיזה את גופה, ומניחה על שדיי את כפות רגליה. אני כל כך השפחה שלה כשכפות הרגליים שלה מועכות את שדיי, כשהפטמות שלי נאחזות בין אצבעות רגליה.



אני שלה, אני שייכת. רגליה לשות את שדיי, ומיד היא נשכבת עליי שוב. אני מרגישה את חומו של הכוס שלה עליי, ונטרפת. הזעקה שלי מתערבבת בשלה, ושתינו גומרות שוב, ושוב.
מבט מהיר על השעון, אנחנו באיחור. אני כל כך רוצה לענג אותה, אבל גברתי חייבת לזוז. אנחנו צריכות להתלבש אבל אני לא מתאפקת ומזנקת אל כפות רגליה, מלטפת אותן בלשוני, מספרת להן כמה התגעגעתי בשפתיי.
"את מטריפה אותי" אני שומעת את גברתי גונחת מעליי, "אבל עכשיו תתלבשי זנזונת, נגמר לנו הזמן".
בחוסר רצון אני נפרדת מכפות הרגליים של גברתי, שתינו מתלבשות, ואני מחזירה אותה אל ביתה.
את התלתל הנחתי בקופסה בה אני שומרת את הקולר שלי. הוא מולי עכשיו, של גברתי, מלטף את מבטיי.