שייכת

כשאת לוקחת אותי
בליטוף המילים שלך
את הפנים המרעיד
שמגדיר את צרכיי...
אני מתמסרת.
כששפתייך מרטיטות
את עורי הממתין
לנגיסת הבשר
המייחל לכאב...
אני מתייסרת.
כשעצמה אוחזת בתנועותייך
וגופך מצווה על שלי
להיות לו לחפץ
כרצונו, כרצונך...
אני נמוגה וכולי קיימת,
וצרכיי בסיסיים כאוויר
הנושב בשלכת,
וגופי מתמסר למקום בו
נפשי משתייכת.