שייכת

כבר יומיים שאני מסוגלת לחשוב רק על איך שטרפת אותי.
כך הרגשתי - נטרפת על ידך, נטרפת ממך.
מאז הגוף נע פתאום אחרת, בצעדים שמרגישים לי חתוליים ומתפנקים.
רוצה עוד.
עוד המון.
הייתה תשוקה מורעבת במגע שלך, תשוקה שלקחה אותי, גזלה אותי בלי להתחשב, בלי לעצור. כל כך רציתי אותך איתי בדיוק כך בכל השבועות האחרונים.
רציתי לדעת שאת לוקחת גברתי ושאני נמצאת כאן כדי לספק את תשוקתך ואת רצונותייך.
חזרתי שלשום למקומי, חזרתי הביתה.
אני מרגישה שוב מסומנת בך, בתשוקתך ובאהבתך.
כשלקחת שוב כפי שלקחת הרגשתי את הפחדים נעלמים. המהות האמיתית שלי, זו שיוצאת רק מולך, השתלטה על כל התנועות ועל כל התחושות.
רק מולך גברתי אני יכולה פשוט להתמסר. להתמסר לך ולא לשום אדם מלבדך.
להיות שלך כולי, ברגשותיי ובגופי, ולדעת שאין מקום בטוח יותר בעולם הזה מאשר בין זרועותייך.
התגעגעתי אלייך גברתי. השיבה הבייתה היא המתוקה מכל.
הידיעה שאני שלך, רצויה, נחשקת ואהובה על ידך, מחייה את נפשי.
תודה גברתי שלקחת אותי כך.
תודה שהבאת אליי את אהבתך ואת תשוקתך.
אני שלך.
שייכת לך.
שפחתך.