אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלילים

מְעַטִּים הַקְּסָמִים בָּעוֹלָם הָאֱנוֹשִׁי.
תִּקְוָה, אַהֲבָה וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּכֶם. וְשֶׁלִּי.
אַךְ יֶשְׁנָם מִי שֶׁעוֹמְדִים שָׁם מֵעַל כֻּלָּם.
יוֹצְרִים בִּלְתִּי נִרְאִים, צְלִילֵי הָעוֹלָם.

#64

לפני חודשיים. 8 במרץ 2024 בשעה 8:10

על הברכיים...

Kneel...

באנגלית זה נשמע מהמם.

זו אחת הפעולות היותר מרגשות עבורי. במיוחד כשזה קורה בפעם הראשונה. 

היא בדרך כלל יורדת לאט. קצת חשש, המון תשוקה. הרגע שבו משתחררים מהעולם וזה רק אנחנו. העולם לא קיים. רק את ואני.

תרדי על הברכיים

תביטי בי

כמה יופי בפנים האלה שסומכות ומקוות.

כמה אמון ורצונות סוטים מסתתרים ברגע הזה.

שום דבר עוד לא קרה, אבל הכל כבר הוחלט. את מבינה את מקומך לידי ומאמינה בי שאשמור עלייך. ואני אשמור.

אשתמש ואשמור.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י