צלילים

היצרים עלו ואיתם החשק להכאיב

ממש

"קולר שקשור לוו אנאלי

כשאני על 4

ככה שאני על 4 והראש מתוח אחורה

והחזה בולט

לא יכולה לזוז בלי להכאיב לעצמי

מותר לך לסטור, להצליף, ספאנקים

אלים מדי?"

לא 😈

אז הגעתי לגיל 39

מזל טוב 🥳

40 בדרך 😡

נקווה שיפתח לי את ה- George Clooney Phaze 😎

******

******

יצא נחמד אני חושב

ועוד אחד כי ככה...

הייתי יכול להיות נשלט מעולה

היית רוכבת לי על הפנים, ואני מעביר את השפה התחתונה והבשרנית שלי ברכות על שפתייך.

הייתי מתאפק ומאונן רק בשבילך. ומזיין כל רהיט להנאותייך.

הישבן שלי היה רק שלך, והמוח שלי רואה רק אותך.

.

.

.

.

.

אבל בסוף

כשמישהי נכנעת ועושה כרצוני

זה מטריף את כל החושים שלי.

בא לי לצייר פה מישהי מהכלוב.

להמשיך עם הצבע?

אני אשתמש בך ילדה

אביט בך הולכת לך להנאתך

מקבלת מבטים מגברים אחרים

הם יפשיטו אותך בדמיונם ואת תחייכי.

אני אביט בך כשתתנדנדי ככה בגינה

ילדה גדולה מתנהגת כמו קטנה

והאבות שם ינסו לזכות בהצצה.

אני אשתמש בך ילדה

בחניון, בסמטה, בשעת לילה שחורה.

ליטוף, סטירה, יריקה.

הפה שלך סגור והשפתיים פתוחות

רוצות, מקוות, אבל מחכות.

אני אשתמש בך ילדה

במוח שלך, בנפש, בנשמה

את תקווי למגע שיגיע בזמנו

ובינתיים תבכי, תייללי, תרקדי ותבקשי.

אני אשתמש בך ילדה

ורק כשתיהי מוכנה לקרוא לי אבא

אני אזיין אותך

כלבה. זונה. ילדה.

אבל בסוף, כשאשתמש בך ילדה

אני אקשר אלייך משום שאת אמיצה

הכוח שלך לשחרר ולהיכנע

הרצון שלך לטיזינג אבל בסוף להיות ילדה טובה

לאט. חזק. עם מוזיקה טובה

אני אשתמש בך ולא אשחרר אותך ילדה.

בתקופה האחרונה אני יותר ויותר מרגיש שאני נעלם. מתאדה אל תוך כלום ושום דבר.

אני עובד, מתאמן, מצייר, כותב ספר שני, מגלף ובזוגיות טובה. יש הכל ובאמת שאין תלונות, במיוחד שהחיים במדינה הזו מטורפים מעבר לרגיל.

אבל האנשים הקרובים, או לפחות אלה שהיו אמורים להיות קרובים לא באמת קיימים.

אישתי מתארת אותי כאנטי סוציאלי. וזה נכון, אני כזה. אבל זה קרה מסיבות מסויימות. מאכזבות שבסוף התישו את המוטיבציה לנסות.

וגם כשפונים אליי אני לעיתים קופא. מסיים את השיחה והולך ואחר כך כועס על עצמי מדוע הלכתי במקום פשוט לומר "היי אני.... נעים להכיר."

אז אני עושה את כל הדברים שכתבתי למעלה וברוב הזמן לא מבין למה. בשביל מי.

בשביל עצמי? לא מספיק לי. אני לא מוכן לקבל את זה.

אולי בגלל זה אני מחפש שוב נשלטות לאחרונה. לקבל את התחושה הזו שרואים אותך. בלי עכבות ומסיכות.

הָיָה הָיְתָה פִּיהָ שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי
"מְאוֹד לֹא בָּרִיא כַּמָּה שֶׁאַתָּה מְחַבֵּב אוֹתִי.
אֲבָל אֵיךְ הָיִיתָ מַעֲדִיף לְזַיֵּן אוֹתִי?
כְּשֶׁאֲנִי מִתְכּוֹפֶפֶת קָדִימָה וְאַתָּה עוֹמֵד?
אוֹ שֶׁאֲנִי רוֹכֶבֶת עָלֶיךָ?"
רַק מֵהַמִּלִּים שֶׁלָּהּ הָיִיתִי מְטַפְטֵף.
הַכֹּל הָיָה לְאַט. מַבָּט, מַגָּע, מִלָּה. הָאִפּוּק הָיָה סוֹד הַהַצְלָחָה.
לְמַעְלָה. לְמַטָּה. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה.
"אֲנִי קְשׁוּרָה אֵלֶיךָ. אֲנִי אֲגַלֶּה לְךָ אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת. אֲנִי אוֹבִיל אוֹתָנוּ. אֲנִי אֲשָׁרֵת אֶת הַזַּיִן וְאֶת הַלֵּב שֶׁלְּךָ."
הִיא הָיְתָה פִּיהָ. הָיְתָה אֵלֶּה. הָיְתָה שׁוֹפַעַת מִשִּׁירָה.