שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלילים

מְעַטִּים הַקְּסָמִים בָּעוֹלָם הָאֱנוֹשִׁי.
תִּקְוָה, אַהֲבָה וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּכֶם. וְשֶׁלִּי.
אַךְ יֶשְׁנָם מִי שֶׁעוֹמְדִים שָׁם מֵעַל כֻּלָּם.
יוֹצְרִים בִּלְתִּי נִרְאִים, צְלִילֵי הָעוֹלָם.
לפני 6 חודשים. 12 במאי 2024 בשעה 6:56

יש לי רצון חדש.

אני רוצה שתשכבי על הגב במיטה. לא קשורה ולא אכאיב לך. רק תיהי שם ותישארי ככה גם כשאחזור.

את תישכבי במיטה כשהדלת תיפתח ותשמעי את הכל שלי ואם תזהי, תדעי שלא אהיה לבד. רעשי תיקתוק עקבים יהדהדו באוזנייך. והקול שלי יתערבב עם קולה של אחרת.

הצעדים יתקרבו לחדר השינה והדלת תיפתח.

"מכונת הזיונים לא זזה הלילה. רק שוכבת שם. הפעם את בשימוש אחר. תנוחי ותהני.

ואל תוציאי קול."

אני אשכיב את האישה הזרה עלייך. הגוף שלה על שלך, הגב על החזה שלך, מקשה על הנשימות. את תרגישי את המשקל על גופך ואז תשמעי אותי מנשק אותה. ומדי פעם אאחוז בך, כשאלקק אותה.

וכשאזיין אותה מעלייך הגוף שלה יכה בך

ואת לא תוציאי קול.

זהו. זה הכל להפעם. נגמור, נזיע ונלך. 

ואת נשארת לשכב שם. עירומה. שקטה. משומשת. מכונה.

תזילי בשבילי דמעה קטנה.

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י