היה לה דייט רע אז היא הגיעה אליי לאחריו.
היא קטנטנה, 1.63, עדינה ורגישה. חתלתולה.
אבל ברובה היא ציפורניים ושינויים חדות.
היא כותבת לי שהיא בחוץ ואני פותח את הדלת.
המבטים שלנו נפגשים והיא מייד מבקשת חיבוק
אבל לא כך.
אני מזמין אותה לסלון שם מחכים בקבוק בלו נאן, מים וקצת נשנושים. ומתיישב על הספה.
החתולה הקטנה מתיישבת עליי, מתכרבלת כמו עובר
ואני מחבק אותה. חיבוק דוב, עדין ואוהב. חיבוק של אבא מגונן.
הידיים שלי עוברות על גבה, אני לוחץ על ישבנה ומריח את שיערך.
נשימותייה הופכות איטיות וארוכות. היא מחייכת ועינייה נעצמות.
ואחרי כמה רגעים של שלווה
"אני לא רוצה אותך"
"אני יודע חתולה. אבל אלמד אותך מה מגיע לך מכל בחור ולמה קשירה בחיבוק לפעמים שווה יותר מכל גמירה"
זה חום חזק יותר מכל שעווה
זו הרגשה בטוחה, טובה ותמימה
ושם היא לרגע שוב רק ילדה.
ולפעמים אנחנו רק מדברים
ולפעמים אנחנו גם שוכבים
ואז היא חוזרת למחוזות האחרים.