אני אוהבת שיש דיונים ערים של אנשים.
אני אוהבת שאנשים מדברים, מתווכחים, בלי אלימות, בלי קללות, שפה נקייה ובכבוד הדדי כלפי כל אחד ואחת וחבל שזה לא קורה במרחב הציבורי גם כן.
נוצר דיון ער בנוגע ל"ניצול כלכלי" בפורום ע"י בננה הנחמדה.
לבראטית יש יום הולדת והצגתי לה רשימה של דברים שאשמח לתת לה ליום ההולדת שלה.
בין היתר הצגתי גם הצעה להשתתף איתה, חד פעמי, בעלות שכר הדירה שלה.
היא אהבה את הרעיון וקבעה שבמקום להשתתף, אני אשלם במלואו את שכר הדירה.
אני עובדת, אני חסכתי כסף, אני מקבלת משכורת, אני 100% בדיעה צלולה, אני 100% בריאה נפשית (הכל בהתאם) ושילמתי לה על שכר הדירה.
כן, שילמתי לבראטית את שכר הדירה שלה, חד פעמי.
אני שמחה על כך.
אני טוס לי בכך
וכן, ויתרתי לעצמי על דברים בשביל זה.
אם אתם רוצים להגיד שהיא מנצלת אותי, אתם צודקים.
טם אתם רוצים להגיד שאני לא שפוייה, אתם טועים.
אני שמחה, מאושרת, הלב שלי מלא מכך.
פעם שהיתה לי מלכה, היא שלטה עלי במשך 4 שנים והייתי שפחה שלה, נהינתי ןסבלתי מכל רגע.
כחלק מהקשר, קניתי לה דברים כי רציתי להראות הערצה, סגידה, הערכה.
קניתי לה סטים של בוניטה דה מאס.
קניתי לה נעליים של ניין ווסט.
לא ביקשתי ולא קיבלתי שום תמורה, אני שמחתי לראות את ההנאה שלה.
אני גם לא מבינה למה אני מנסה להצדיק את עצמי.
