בית הבובות

הגיע הזמן למשחק של היום, יודע שהיא במשרד, עמוסה בפגישות, שולח לה הודעה "ברכיים בכריעה". 
הדקות חולפות, אני יודע שהיא קיבלה את ההודעה, יודע מה זה עושה לה.
הודעה נכנסת "מצטערת בישיבה".
מטופף באצבעות על השולחן שולח שוב "ברכיים בכריעה, עכשיו".
אני ממתין, סבלנות היא מעלה, טורף חסר סבלנות יגווע ברעב.
יש לי זמן, אני יודע שהיא מתלבטת, נלחמת בפיתוי, שנינו יודעים שזה קרב אבוד.
הודעה נכנסת "כן אדון" עם תמונה של רגליה כורעת על הרצפה.
מחייך, המשחק התחיל.
המשך יבוא...