אני אוהב לדבר שטויות

לא כתבתי כי לא היה לי מה לכתוב ואז נזכרתי שאני בכלל כותב בשבילי ולא בשבילכם.

היום בבוקר גיליתי שהשכן הרע שהתווכחתי איתו על חניה, כנראה שרט לי את הרכב לכל אורכו.

לא לקחתי את זה קשה.

ביקשתי ממוקד 106 את הצילומים ונראה עם איזה קלפים אוכל לשחק נגדו.

הצלחתי לצעוד 10,000 צעדים.

שמרתי על תזונה בקושי, אבל זה יותר טוב משאר הימים שהייתי כאן עם אוכל זבל שארוחת הערב שלי הייתה כריות עם חלב.

מחר אני צריך להעלות הילוך ולעשות פינישים על מלא דברים שהתחלתי. רק צריך להיכנס למוד ולהניח את בטלפון בצד.

מקווה שאנהל את זמני בחכמה ולא אתאמן בלילה בקור.

מצד אחד רציתי את זה, אך מצד שני אני חסר ניסיון וכל התקלה לא צפויה מפריעה לי ליציבות.

לפחות הצרות של פעם נגמרו ואלה צרות הרבה יותר טובות.

כמו כן, אתמול חזרו לי המחשבות של למה לא עשיתי מספיק ואז נזכרתי שעשיתי מלא 🪆

הייתי היום עד לסיטואציה כמעט אלימה שהתרחשה בחדר הכושר, בגלל ויכוח סתמי בין שני גברים שאחד מהם צריך להיות מורחק מהחברה (בפעם השלישית, כי כבר ציין בפני כולם שישב שנתיים בכלא).

אכלתי היום טוב מאוד.

אני כבר שבועיים רצוף מצליח להירדם רק ב 04 וקם מוקדם. מרגיש שאני מתחרפן.

כנראה מכור לטלפון.

לא יודע במה להתמקד קודם.

האם להתמקד בתזונה מתאימה? שינה מוקדמת? שתיית מים? אימונים טובים? חיי חברה? תיקון ושיפוץ הבית?

התשובה מתבשלת לי בראש ותגיע מתישהו. 

אני לא מצליח לנהל את הזמן בצורה מיטבית בשבילי.

אני על אותו הילוך כבר הרבה זמן ורק מראה רצון להתקדם, אבל לא עושה משהו בנוגע לזה.

אני מופתע מעצמי בכל פעם מחדש שאני מקבל החלטות לבד בעסק ולוקח סיכונים, והם אשכרה מצליחים ואני לא נכשל.

אני קצת רעב ולא יודע מה לאכול כדי שלא יעמיס לי על הבטן ויפריע לי בשינה שגם ככה אין לי.

וזה לא באמת כיף לישון בשעה כזאת מאוחרת ולקום מוקדם כמו שהייתי בימים האחרונים.

מטריד אותי עניין הכביסות כי יש לי טונותתתת לעשות ושום דבר לא מתייבש לי בבית.

החלטתי שאני קונה מייבש כביסה נפרד וזה יגרום לי לסדר את החדר בו הוא יהיה.

בנוסף יש לי מיליון תיקונים לעשות בבית, כמו לטפל בתקרה עם הרטיבות שמגיעה מהשכן, נזילה מהצנרת מתחת לכיור באמבטיה ועוד מלא שטויות שדחיתי עד עכשיו מחורף שעבר!!!!!!!

לפחות הספקתי להסתפר ואני לאחר מקלחת, ניקוי פנים, צחצוח שיניים וקרם לילה.

יש לי יותר מדי דברים לעשות וזה לא כיף.

מילא כל הסידורים היו שלי, אבל הם לא וזה החלק הלא כיף.

לא כיף לי.

יש לי דחף לכתוב שוב שלא כיף לי.

עורך כדי לכתוב שהתאמנתי ונרגעתי.

כי היה לי אולי מהירות של 0.2 מגה הורדה בצפון:

לקח לי אולי חצי דקה לטעון את התמונה.

אני לא מספיק מרוכז כדי לקרוא את הספר שהבאתי.

נמאס לי כבר להסתלבט על אנשים.

קר לי מדי מכדי לעשות הליכות והרוחות חזקות מדי.

אמר לי אחד החברים שנמצא איתי במילואים ואמרתי לו שאני מתאכזב ממנו בשם כל הנשים שהיו איתו.

וקיבלתי פליז, כוסות חמות, קערות, צלחות, כפות, עטים, שקיות זבל ובמבות. 

במקור ביקשתי רק קערות כדי לאכול קורנפלקס פיטנס בטעם קרטון עם חלב ודבש.

ואני שונא את הדמות של העצב.

אעדכן 

טוב סיימתי והעצב סבבה

מצד אחד אני בכוונה מנסה לתסבך אנשים, לדרדר אותם לבצע פשעי מלחמה / להתנהג באופן שלא אופייני להם, מעמיד אותם בסיטואציות לא נעימות, מנסה לבחון גבולות חדשים, שואל אותם שאלות ממש מטומטמות שגורמות להם לחשוב לעומק על דברים לא חשובים וכל זאת לשם בידור עצמי בלבד.

מצד שני אני מופתע שהם "לא יודעים איך לאכול אותי" או "חושבים שאני עוף מוזר".

תדמיינו את התמונה של פיקאצ'ו מופתע.