אני אוהב לדבר שטויות

מחקתי את רוב האנשים שהיו בחיים שלי.

ולמה? כי הם לא הועילו.

לא קידמו אותי, לא דאגו לי, לא חשבו עלי, לא עזרו לי ואף הורידו. 

זאת הייתה מחשבה של רגע.

ברגע אחד חשבתי לעצמי, למה אני נותן את כל כולי לאחרים, גם אם הם לא ביקשו אבל אני עדיין נשאר מאחור?

ברגע אחד מחקתי את כולם והתחלתי להתרכז רק בעצמי.

אבל אני לא כועס, לכל אחד יש את החיים שלו ואת החרא שלו וכנראה שהתובנה הזאת של להתרכז בעצמך עברה במוחם קודם לכן.

וממש כיף לי ליצור את הסביבה שאני רוצה בעצמי עם כל האנשים המגוונים שעושים לי טוב (בצורה הדדית!).

כפרה על פריס הילטון.

וזה דבר שאומר רק כאן, לא הוצאתי את המילה כפרה מהפה בכל שנות קיומי.