אני אוהב לדבר שטויות

מזמן לא אכלתי תסביכים ושכחתי כמה זה מגעיל.

לא משנה כמה תבלינים אשים על זה, או כמה מים אנסה לשתות כדי להעביר את זה בגרון זה עדיין קשה לבליעה.

אבל בכל זאת נהייתי מודע למצב והחלטתי לשנות תוך כדי.

כאילו הגוף ישנו אבל המחשבה צופה מהצד.

בכל אופן, יישרתי גב, נכנסתי למצב תודעתי אחר וכבר הורדתי יותר מ 50% מהעול.

אחלה, מגניב.

נהגת אקראית ניסתה לחתוך אותי ולהביא לי קצת עצבים בנוסף להכל אבל לא נכנעתי לה (הכל קרה תוך כדי נהיגה).

אנשים לקחו את הזמן בסופר ועדיין לא נכנעתי להם (הופה קפצתי לסופר על הדרך).

אכלתי משהו קטן, שתיתי מים, כתבתי לדף (הופה חזרתי לבית), קיפלתי וזרקתי לפח כי חס וחלילה שמישהו יראה מה אני כותב.

מקווה שלא אמות מחר ואספיק לזרוק את הזבל.

אני עדיין בתהליך של להוריד את המילה "כאילו" מהלקסיקון.

שיהיה לכם לילה מדהים ומלא בחלומות טובים (עלי כמובן) ולתפארת מדינת ישראל!