אני אוהב לדבר שטויות

סידרתי את המקרר, הכנסתי את כל הפירות וירקות למגירות והופה נתגלתה שקית נקטרינות.

הנקטרינה הייתה קשה כמו שאני אוהב (וכמו שבן דוד שלי הכריח אותי לחפש לו שעות במקרר כשהייתי קטן) ונתקפתי בגל חרמניות (לנקטרינה), אז לקחתי סכין והתחלתי לאכול.

היא הייתה קצת מתוקה וקצת מרה.

לא יודע למה המשכתי לאכול אם היא לא הייתה טעימה לי.

"אני אוהב לסבול?" שאלתי את עצמי.

"כמובן שלא" עניתי.

אבל המשכתי לאכול את הטעם המר בציפייה שיהיה קצת מתוק כדי לספק את הרגע.

סיימתי אותה ועברתי לענבים שגם הם לא היו שיא המתיקות אבל סיפקו אותי כמו שאישה מספקת גבר.