הספוטיפיי בחר לי שיר שהזכיר לי סיטואציה מאוד ספציפית בגיל 20 כשהייתי חייל.
אני יושב בדירה של אתיופים בבאר שבע בערב שישי לפני שיוצאים לפורום. בקיצור אני יושב שם עם חבר ילדות שלי שקרא לי להיות נהג תורן והסכמתי כי אין חיים בכל מקרה.
הדירה הייתה של חברים שלו מהבסיס.
בקיצור פתחו שם שולחן של מלכים עם מלא וודקות, פיצוחים ובירות.
מצד ימין ישן (כן, ישן ולא התבלבלתי בטעות עם ישב) לידי בחור ענקקקק שלפני רגע סיפר איך היה הולך לנערות ליווי בתל אביב ישר מהבסיס.
מצד שמאל שלי מתחרמנים זוג ומסתכלים עלי.
בחדר אחד ישבו שני בחורים שעישנו את עצמם למוות, בחדר השני שמעתי גניחות שלא הפסיקו גם אחרי שהלכתי.
החבר ילדות נעלם כלא היה וכולם מנסים לדובב אותי ולהזרים אותי לשתות. בסופו של דבר לא נהגתי.
קיצר השיר התנגן ברקע בלופים.
אז לענייננו, דיברתי עם חברים ודיברתי יותר משתי מילים עם אנשים זרים (קופאית בסופר, לקוח, אישה נחמדה בסופר).
עשיתי 12,000 צעדים.
שמעתי פודקאסט מעניין.
שמרתי על גב ישר במהלך היום (כל עוד הייתי מודע לכך).
הייתי נוכח ברגע 4 פעמים (כל עוד הייתי מודע לכך).
ניסיתי לצאת מאזור הנוחות עם מקלחת קרה ולסדר את מקום העבודה שלי כשבכלל לא רציתי.
ליטפתי חתול רחוב שעשיתי לו פספספס והוא בא.
אם אני לא קם מחר מוקדם להתאמן, אני והמאמן יורדים שלב ביחסים. הוא הבטיח שיתקשר אלי עד לווידוי סופי שקמתי (סלפי עם פילטר מפגר באינסטגרם).
שיהיה לכולם לילה טוב, תכתבו את מה שיש לכם במוח, זה משחרר, העבודה משחררת 🥰
בתמונה: שוב החתול של השכנה מלמטה באותה תנוחה בדיוק, כפי שצילמתי אותו לפני מספר ימים.