חבר שאל אותי לפני כמה שבועות אם אני רוצה ללכת איתו לסדנת התפתחות אישית? אמרתי לו ישר שכן כי זאת הייתה אחת המשימות שלי.
באתי לשם עם אנרגיות טובות, אבל משהו עצר אותי בלהיות מי שאני.
רציתי ללכת לבחור הכי גדול שהיה שם (הוא היה ענק) ולבסס את מעמדי בכך שאביס ואשפיל אותו (לא באמת).
רק רציתי להגיד לו שזה מה שנהוג בבתי הכלא, אבל רק שאלתי אותו כמה הוא מרים בדדליפט?
התשובה למי שמעוניין היא 240 קילו לחזרה אחת.
היו המון אנשים שבאו חב"ד ורציתי לשאול אותם האם הם רוצים להצטרף לכת שלי?
אבל כל מי ששאלתי אמר משו בסגנון של "מצטער יש לי חבר" ובאמת היה להם חבר שהצטרף אחרי שניה.
כל מה שאמרו בסדנה כבר חוויתי, חשבתי ויישמתי מישהו בשנים האחרונות חוץ מדבר אחד.
אבל לפני הדבר אני רוצה לציין שהוא הזכיר לי מחדש את הדברים שעלי לחשוב עליהם וזה היה מצויין שהלכתי בסוף.
אז הדבר האחד שהוא חידש לי זה לגבי האנרגיות שאני משדר.
כי היו אנשים מלאים באנרגיות טובות באולם שידעתי שאני לא כמותם.
בימים האחרונים אני מקבל תגובות מהסביבה שאני עייף, מותש, לא מחייך, רציני ולא מרוכז.
אני מעכשיו מודע לזה וזה יכנס כמשימה השבוע!