אתמול כתבתי שאני צריך לחשוב על איך סביבת העבודה תתרום לרווח הפרטי שלי, אז עשיתי רשימה של כמה דברים שעלו לי לראש.
אני מזכיר לעצמי שלמרות שהעבודה תופסת חלק נרחב מחיי, אני לא רוצה לחשוב עליה יותר בצורה הזאת.
כן, גם כשקיבלתי החלטה לתת מעצמי 110% בחצי שנה הקרובה לטובת העסק המזדיין הזה, אני עדיין רוצה לנסות להפריד רשויות, אולי אצליח.
אז בכל אופן, זאת הרשימה אם אני מסתכל על חצי הכוס המלאה:
- הזדמנות לדבר עם אנשים ולחוות קצת יחסי אנוש.
- לבדוק ולפתח את כישורי הניהול שלי מול העובדים.
- ללמוד להתנגד לדחף הריצוי כשלא נוח לי.
- להיחשף לכל מיני סוגים שונים של אנשים, שזה כמו הצבא שפתח לי עולם.
- סביבה מאתגרת ומחשלת.
- לחוות סוגים שונים של רגשות רעים, שבסופו של דבר זה סוג של חיסון, כי זה חושף אותי קצת מפה וקצת משם למחלות נפשיות.
- דחיפה משמעותית ללמידת סוגים שונים של כישורים.
- מכיר אנשים מעניינים מכל הסוגים ולומד מהטובים ביותר (לא מהמשפחה כמובן).
- העבודה דוחקת בי ללמוד להיות עצמאי.
- כיום, העבודה מלמדת אותי לגדל מיזם בדרכים שלי.
זהו לכרגע, אני לא רוצה לחשוב בכוח ולהמציא דברים לא אמיתיים.
עורך את הפוסט כדי לעדכן שכל הדרך נסיעה לבית הסתכלתי רק על חצי הכוס הריקה, בידיעה שיש שם מים.