אני עורך ומעדכן לא לפי סדר כרונולוגי, כי הקטע הזה יותר מעניין.
22:20
אני מרגיש לחץ בגוף בעיקר בבית החזה, אני באמצע נסיעה, מנותק ממחשבות, לא מבין למה אני מרגיש את זה בכלל.
המחשבות שלי מנותקות מהגוף, נמצאות בתוך בועה שקופה, מוגנות בתוכה ותוך כדי רואות את כל מה שקורה בחוץ.
אני חושב עם עצמי למה אני מרגיש לחץ? הרי לא חשבתי על דברים רעים (באמת שלא).
רק חשבתי שאני צריך להיצמד למטרה שקבעתי וזה דווקא הרגיע אותי בתחילת הנסיעה.
אולי הדבר הכי רע שקרה לי עכשיו זה שיר של כריס בראון ברקע (כי הוא מכה נשים אז זה רע, כמו כל השולטים העכזרים באתר).
11:27
קמתי רע, לא קמתי לאימונים מיום שבת, אין לי מוטיבציה לכלום, חזרו לי המחשבות של למה היה ככה ולא עשיתי ככה וחזרתי לישון מאוחר.
אני נמצא בסיטואציה שאני צריך לצעוק ולהתעצבן אבל מרגיש מסכן וחלש והצד החלש יותר מנצח.
אני מרגיש שאני לא במיטבי כשאני קורא את מה שאני כותב ולא כיף לי.
אני אישית הייתי מתרחק מאנשים כמוני.
כנראה ששוב אני שופט את עצמי יותר מידי וגם טועה וגם צודק בו זמנית.
20:29
אני עייף ועדיין מרגיש רע, אבל נשארתי עד כה במשרד כי חברים אמרו הם רוצים לבוא לבקר אותי.
22:05
קפצנו לשבת בבית של חבר בעיר ויצאתי קצת מהבאסה.
היה נחמד.
נמאס לי להרגיש ככה כזה כבד ומבואס.