היום הייתי עצבני על מישהו שלא רוצה לעזור לעצמו.
בנינו, הוא לא במצב של להבין את זה בכלל, אבל לא גיליתי שום רגישות למצב.
נזכרתי שפעם (לפני שנים בודדות וזה קריטי לציין את הבודדות, כי לפני שנים בודדות ויום אחד אני יכול להיות אדם אחר לחלוטין) כשעוד התעניינתי בנפשם של האנשים, הייתי יכול לגלות יותר רגישות ולהיות כמו סוג של עובד סוציאלי לפגועי נפש.
נתחיל בזה שאין לי אמפטיה לאנשים שאני לא מכיר ואם אני מחליט לתת להם הזדמנות, אז אין הזדמנות שניה. כן לא שחור לבן.
אז שחררתי מהאדם שהיה זקוק לעזרה ולא רצה לקבל אותה. הבעיה עדיין ממשיכה אצל מישהו אחר כמו חבילה עוברת. אני מאמין שמתישהו יזרקו אותה לפח.
אולי אני לא במצב של להבין אנשים אחרים שנמצאים במצוקה, אולי אני לא רוצה, אולי אני לא יכול טכנית, אולי כל התשובות נכונות.
מקודם במקלחת חשבתי על לשחרר ולהתקדם הלאה.
לשחרר את המחשבות הרעות (שהיום לא היו), לשחרר את האמונות המגבילות, לשחרר את העבר, לשחרר את הפחדים, לשחרר את כל הדברים שמעסיקים אותי וגוזלים אנרגיה, לשחרר עם כל התכנונים שלא צולחים, לשחרר את הכעס, לשחרר את האשמה ולהתחיל להתקדםםםםםםם.
העולם ימשיך להסתובב, אנשים ימשיכו לחיות, אנשים ימשיכו למות, השמש תזרח, הציפורים יצייצו, עונות השנה יתחלפו לסירוגין וכל הבעיות נמצאות רק אצלי במוח.
יש לי אוכל, יש לי מים, יש לי קורת גג, יש לי מיטה, יש לי בגדים, יש לי בריאות ויש לי רצון שזה אחד הדברים הכי חשובים בטופ 3.
אני חייב להתמיד באימונים כי פעם הייתי מסתכל על עצמי ומאוכזב שאני נראה ככה, אבל היום אני מסתכל במראה וסוף סוף מרוצה.
חייב להמשיך ולא להזניח.
התחלתי תוכנית אימונים חדשה, אני מרגיש חזק פי כמה וכמה משנה שעברה, מרגיש בריא יותר פיזית ונראה הרבה יותר טוב.
קבעתי שבכל חודש שלם של התמדה אני מצ'פר את עצמי במתנה.
לעשות צעדים קטנים ולהוסיף קצת קצת עם הזמן יצרו שינוי גדול וזה מה שאני עושה כרגע. זה עובד.
אני מרגיש בלופ של בעיות שבאות אחת אחרי השניה. אולי אם אסתכל על זה כאתגר שצריך לפתור ולא כאל בעיה שגורמת לי להיכנס למחשבות, המצב כנראה יהיה יותר טוב. זה עניין של גישה. האם אני ניגש לבעיה כמו גבר בבטחון או כמו ילד מפוחד שרק רוצה שאמא תגיד לו מה לעשות. בכוונה ציינתי אמא כי אבא לא הדריך אותי לצערי וזה כנראה ניכר.
בהצלחה לכל מי שקרא את זה ולא התייאש.
נקווה שהאנרגיות ישארו לי גם מחר בבוקר.
לילה טוב :)
