לפני כמה ימים הייתי עצבני על מישהו שלא רצה לעזור לעצמו (ראו כאן) ואתמול זה חזר אלי שוב.
הייתי ממש ממש עצבני ולא רק עליו, אלא על הסיטואציה שאני נמצא שאני לא יכול לעזור לו כמו שאני רוצה. אהה כן, הוא בסוף ביקש עזרה.
בערתי מבפנים על כל האנרגיה שאני נותן לכולם ונשאר ותמיד מרוקן בשבילי.
היום בבוקר התחלתי את היום באימון (ותודה למאמן שמעיר אותי ב 10 שיחות טלפון כבר שבועיים ברציפות), שכחתי את התיק של הבגדים בבית אז נאלצתי לחזור אליו ולהתקלח כבר שם.
בדרך לעבודה שמעתי פודקאסט על עצבים שהאיר את מחשבותיי לטובה ונרגעתי. מרגיש שהתבגרתי אחרי הנסיעה ומיד כשנכנסתי למשרד התחלתי בעבודה לעזור לו.
הכנתי לעצמי משימות אישיות כבר מאתמול בלילה וממש מקודם עברתי עליהם שוב, כדי לוודא שלא פספסתי כלום. והנה השלמתי את כולם כשהאחרונה היא לכתוב כאן ולספר את מחשבותיי.
לא ראיתי פורנו כל היום, לא חשבתי על סקס בכלל (נראלי), לא ניוונתי את המוח כמו שבוע שעבר, לא טבעתי במחשבות, הייתי מאוד פרודוקטיבי, שתיתי המון מים ואכלתי טוב כמו שצריך (כמו שמן במסה).
המשימה הראשונה הייתה "להכריח את עצמי גם כשאני לא רוצה" וזה מה שעזר לי להעביר את כל המשימות האישיות במהלך היום.
תודה לבורא שיצר אותי, לאמא ואבא שקיימו את מצוות פרו ורבו, למוכרת בקפטריה בבית הספר שאמרה שאהיה איש מאוד מצליח (וגם המחנכת ביסודי, גם המחנך בתיכון, גם המפקדים בצבא, גם נשים שזיינתי, גם נשים שלא זיינתי, חברים, משפחה והכלב שלי שמת לפני כמה שנים שממש היה כיף ללטף אותו כי היו לו מלא שיערות) ותודה לכל עם ישראל שהתגייס למילואים והכבישים די ריקים וכיף לנהוג בהם.
וכמו שאני תמיד מסיים את המיילים שלי:
תודה