איך אני יודע שאני לא עושה מספיק בחיים שלי?
כשיש לי נקודה מסוימת במהלך היום כשאני מרגיש שאני בלופ תמידי של מצב טיסה עד אותה נקודה.
בזמן האחרון זה קורה לי בכל יום, כשאני שוטף את פניי עם הסבוקלם הכחול לעור עדין ואומר לעצמי "פאק זה קרה ממש לפני רגע" כל כך הרבה פעמים.
אולי רק שם אני במצב של נוכחות?
חזרתי לדפוק לעצמי את שעות השינה, הגיע הזמן להתרכז בעצמי, ללכת לישון מוקדם כדי שאהיה בלתי מנוצח ולפעול כדי שהבוקר שלי יהיה פנוי.
אני עכשיו מדבר לעצמי אז אל תקשיבו שניה אחת:
אף אחד לא יגיע להציל אותך.
תתחיל להיות אקטיבי ואם אתה לא, תנסה להבין למה לא? מה מונע ממך? למה אתה תמיד חוזר ללופ הזה? למה לוקח לך זמן להתבשל?
תחיה עכשיו ותדאג למחר.
אני לא הולך לכתוב כאן נאום מוטיבציה אז אתם יכולים לחזור לקרוא אם זה מעניין מישהו.
אני מתאמן כבר חודש וחצי ברצף, משקיע בתזונה ועושה פרצופים מפגרים כשאני מרים משקלים אז כנראה אני בדרך הנכונה.
אני עובר לבית חדש ומרגיש שדברים מתחילים להתקדם.
נגיע ישר ולעניין כי אני מרגיש שהתחלתי לחפור אפילו לעצמי.
מחר לצאת מאזור הנוחות.
לשתות מים.
לשמור על גב ישר.
לתקתק עבודה ולא לבהות סתם במחשב.
להתאמן.
לעשות משהו אחד עבור עצמי שבדרך כלל לא הייתי עושה.
לא לשפוט את עצמך.
שיהיה לכולם לילה טוב ומחר יום מהמם מלא בעשייה והרגשה טובה :)
תצליחו
