ביצעתי את שיחת הפרידה הגולה שרציתי אבל זה לא תרם יותר מידי לתחושות שלי.
אני מנסה לעשות סדר במחשבות כבר כמה שעות, אבל מדלג מנושא לנושא, לתעסוקה אחרת, לאכול, לסדר את הבית וכל דבר אחר שאני מוצא לנכון כדי להתחמק מההחלטה.
לא מצליח להתמקד במה להתחיל, אז עברתי על הבלוג שלי, כי זכרתי שבאותה התקופה של שנה שעברה התחלתי עם השינוי וכל המשימות שעזרו לי (מאוד מאוד מאוד לצאת מהדיכאון שנפל עלי) ועדיין לא הצלחתי להתמקד.
מצחיק שזה קרה לפני שנה, כנראה אני חווה משבר בכל יום הולדת, כי כל שנה נראית אצלי אותו הדבר ושום דבר לא משתנה כאילו אני חי בסרט אימה.
אולי הבעיה בי היא שאני לא מצליח להינות ממה שקיים ולהתקדם בקצב שלי וכל הזמן מצפה מעצמי להיות בנקודה אחרת בחיים?
אולי.
אז יצאתי לעשות הליכה (כדי לנקות מחשבות ולהרגיע את הבטן אחרי ארוחה) וכשירדתי במדרגות לכיוון הפארק, חשבתי לעצמי שאני אבוד וצריך מסגרת כלשהי ואני חייב לצאת מאזור הנוחות כמו בתחילת כל השינויים הקודמים שלי.
כתבו לי בתגובות כמה שינויים עברתם בחיים. סתם לא באמת.
אני מכריח את עצמי לכתוב עכשיו, משום שאני רוצה להתחייב על שבוע הבא (כן עוד משימות בפתח).
- ללכת בכל יום מינימום 5,500 צעדים כדי להכריח את עצמי לנוע ולא לשבת כל היום.
- לשתות מינימום 2.5 ליטר מים.
- לא לראות פורנו.
- לא לנוון את המוח באינסטגרם.
- לישון לפני 00:00
- לשמור על גב ישר.
- לאכול בשעות יחסית קבועות ולא ארוחת צהריים בשעה 16:00
- לאכול ארוחת בוקר נורמלית ולא חטיף חלבון.
- לכתוב כאן כל יום לפני השינה על מעללי יומי.
- לנסות לסמן וי על דברים שאני דוחה (עשיתי רשימה נפרדת, אתם לא תהנו ממנה).
- לא לפספס אימונים ולתת 100%.
- להיות יותר נוכח ברגע.
אם אני נכשל אתם תדעו מזה (אני אספר לכם אל תעקבו אחריי פיזית) ותפעילו עלי לחץ חברתי לצאת מהדיכאון.