אני אוהב לדבר שטויות

וזה היה השיא שלי להיום.

זה ולהשיג סדין למיטת יחיד (למילואים) בצבע נורמלי, כדי לא להיתקע עם סדין ספיידרמן שדוד שלי רצה להביא לי.

ארגנתי את התיק, הכנתי שטויות, משם אני נוסע למסיבת רווקים הסופש. אני כבר רואה איך כולם מנסים לדרדר אותי לשתות ולעשות סמים.

לדעתי אני צריך להיות הקול השפוי שם שידבר עם המשטרה במידה ויזמינו (ויזמינו).

העליתי תמונה לאינסטגרם. ממתי אני מעלה תמונות מה יש לי. היא יצאה יפה.

הפסקתי לספור את כמות החתולים שליטפתי ולדעתי כבר הגעתי לעשר.

בכל פעם כשהם לא באים לאחר הפספספס אני חש השפלה. השפלה כה עמוקה שבאלי לקפוץ מצוק ולהשאיר אחריי מכתב. סתם לא באמת, זה עובר לאחר 2 שניות.

אני פוחד להירקב שם כמו פעם. שהדבר היחיד שהייתי עושה שם זה לעשן וויד ולראות סדרות כבדות. בלי תכלית. בלי מטרה לחיים.

אבל היום אני סאחי מת, אז כנראה שזה לא באמת יקרה.

דרך אגב, היום זה היום האחרון שאפסיק להתלהב שהזין שלי חזר לעמוד סתם ככה והייתי חרמן בזמנים אקראיים, כי לדעתי חזרתי לעצמי.