אני אוהב לדבר שטויות

הכנתי הרגע 400 קילו פסטה מחיטה מלאה ורוטב עגבניות, לאחר שדחיתי את הרגע הזה כבר חודש.

אתמול הייתה הפעם הראשונה שלי בים לאחר המון המון זמן.

אני אוהב רק להסתכל עליו, לא להיכנס ולא לשבת בחוף.

היו זקנים שהתחילו עם צעירות.

היו אנשים ששיחקו בחול כמו ילדים.

המון אנשים באו לקרוא ספר שאת זה אני מבין אם המז"א היה נעים ולא טפטוף זיעה מהעיניים.

הייתי נותן אולי 2 דרקונים לציון.

לאחר הים הלכתי לאכול אצל סבתא וסבא.

היה לי דיסוננס שאני לא רוצה ללכת, אבל הלכתי בכל מקרה. אולי זאת היציאה מאזור הנוחות? אולי זאת כבר תגובה אוטומטית?

שירי השבת העירו אותי.

עשיתי קידוש וסבא הסתכל עלי בהערצה, כאילו אני איזה אתאיסט שחזרתי בתשובה (זה בדיוק הזמן להחתים אותו על ירושה חדשה).

היה כיף וכמובן היה טעים.

היום לא עשיתי כלום ושום דבר חוץ מלנקות ולהכין 400 קילו פסטה מחיטה מלאה.

מישהו רוצה? אבל באמת