אני אוהב לדבר שטויות

זה שמו של השיר שמתנגן לי באוזניות, רק משום שנתתי לספוטיפיי רשות לבחור שירים אקראיים שאולי אוהב לדעתו.

אני כותב שורות אלו מהספסל בפארק אשר מפריד בין ביתי לבין טיילת חוף הים.

כמעט ואין כאן אף אחד. אולי עשירית מהאנשים שמתהלכים כאן ביום רגיל.

אני מרגיש מותש פיזית. 

באלי לעשות הרבה דברים אבל גם לא באלי לעשות כלום.

חבר טוב הגיע לביקור בארץ וניסה ליצור איתי קשר, אבל במקום לדבר איתו סיננתי והמשכתי לנמנם במיטה עם טיימר שמופעל כל 10 דק.

אם הוא יחליט גם ללכת לכיוון החוף, הוא כנראה יראה את הרכב שלי בחניה, משום שאני גר במרחק של דקה הליכה מאמא שלו (במקרה).

אני אוהב שמזג האוויר קריר ויבש, אבל הכביסה שלי פחות. היא הייתה מעדיפה יבש וחם.

לא גמרתי כמעט חודשיים וזה הפסיק להפריע לי.  היצר המיני שלי פחת משמעותית בחודש האחרון.