אני אוהב לדבר שטויות

07:55

אני מחכה בתחנת הרכבת. לקחו לי אולי 30 שניות כדי להבין איך קונים כרטיס באפליקציה וזה מרגיש לי יותר מדי זמן יחסית לגילי.

אני נזכר איך הייתי הולך לסוף הרציף כדי לחכות עם כמה שפחות אנשים מעשנים, אז אני הולך עם הזיכרון שמנחה אותי ונתקל בכמה אנשים שמעשנים. 

לקחתי ג'קט כדי לא לקפוא, אחד שקניתי מ h&m, או h&o או איך שלא קוראים לזה, עם דה וויקנד. 

טוב אני נכנס.

07:59

התיישבתי ליד שקע, כי אני אופטימי וכמובן שארצה לעבוד דרך המחשב שהבאתי בתיק (אני מאוד אופטימי וכנראה לא אעבוד בכלל).

הבאתי גם ספר כדי להנעים את נסיעתי, משקפי שמש כדי להסתיר את העיניים הירוקות שלי שצצות בשמש ועוד שלל דברים מכבידים שלא אשתמש בהם אף פעם, כמו מפתחות לרכב הישן שחונה שחניון, כי הרי איתו הגעתי לרכבת (אני מפחד מאוטובוסים).

10:04

בזמן שהלכתי 5 קמ בין רציף מס 5 לרציף מס 1, כדי לקנות הפוך שישביע אותי, חשבתי על זה שהפעם האחרונה שנסעתי ברכבת הייתה כדי לקנות רכב (שזה מקרה די דומה להיום).

בין החלפות הרכבות שעברתי עד כה מהבוקר, הספקתי לקרוא כמה פרקים מאמריקן פסיכו (סייקו), ואני מקנא בחוש האופנתי של פפריקה בייטמן (משאיר את התיקון האוטומטי), שיודע בדיוק מה כל אחד לבש ושופט אותו (ואותה, אבל בעיקר גברים) על פי בגדי הלבוש.

14:00

החלטתי לפנק את עצמי וללכת למסעדת בשרים.

22:05

היה יום מאוד מתיש.

התבלבלתי בוויז וכמעט נסעתי בחזרה לצפון במקום הביתה.

לא אכלתי מהארוחה במסעדה.

אני רעב.