אני אוהב לדבר שטויות

שלום וברוכים הבאים to my channel.

היום אני מעדכן אתכם כחלק מהמשימה השבועית שהגדרתי לעצמי על שאר המשימות ועלילות יומי.

נסעתי לדרום בבוקר, נסיעה של שעתיים לכל כיוון, כדי לסדר כמה דברים שהייתי צריך לסדר לפני 690 שנה.

לא כיף לי בדרום. השמים תמיד דהויים והכל חסר צבע.

בחזור החלטתי לעצור באמצע הדרך ולאכול המבורגר. ישבו לידי כמראה אמא ובן, לפי הפרש הגילאים. הבן לא הפסיק לזיין את השכל על זה שכל הילדים הקטנים מתחילים להזדהות כטרנסים, על חיסוני הקורונה, על הסדר העולמי וריסוסים.

סיימתי לאכול והמשפט האחרון שאני זוכר ממנו, הוא דרישה למצעד סטרייטים בירושלים. 

רציתי לסמן וי על משימת האימון, אבל הייתי עייף מדי ותנועה לא נכונה בהתחלה הרסה לי את כולו. לפחות ההליכון ניחם אותי בהגעת היעד ל 10,000 צעדים 

אני עייף. אני שבור. מרגיש מסכן. באלי תמר.

שכחתי להגיד כן על דברים.

המשך בפרק הבא