אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של מקרנה

close
מקום לחלוק בו מחשבות, רגשות ותחושות.
הבלוג הזה עבר הרבה גלגולים. כמו הדרך שאני עברתי מאז 2019 כשהגעתי לכאן. בגרתי. התעצבתי. למדתי. התנתקתי. התחברתי. ובכל הגלגולים האלה- הנה אני כאן.
לפני 8 חודשים. 5 ביולי 2023 בשעה 20:53

דרוש נשלט מאזור המרכז

גיל-35-45 

דרישות: נשלט רציני שמודע למקומו. 

מצוייד עם רישיון נהיגה בלבד.

פניות לשלוח אליי לפרטי הכוללות: 

שם, גיל, עיסוק, מקום מגורים 

ומה הסיבה שנראה לך שאתה מתאים? 

 

לפני שנה. 2 במרץ 2023 בשעה 23:49

"היקום סוגד למעשים, ולא לדיבורים" 

לפני שנה. 27 בנובמבר 2022 בשעה 19:55

חודש, שלא הייתי.

שלא כתבתי ולא התכתבתי.

מתוך בחירה אמיתית לתת הזדמנות לקשר.

 

חודש, שהייתה מערכת יחסים שהתחילה יפה. ודעכה. לאט לאט.... 

 

הייתי הכי אני. כמו שאני אוהבת את עצמי. את גופי ונפשי.

ומשהו בהריון הזה לא צלח.

 

אני גאה בי שהייתי שם. גאה גם שברגע שהרגשתי לא מוערכת כפי שמגיע לי, גם יצאתי משם.

 

לא נפגעתי -  היתה לי הבחירה, להיכנס למערכת היחסים וגם לצאת ממנה.

 

ככל שהזמן עובר אני מבינה, כמה כח יש בבחירה. בבחירה להחליט באיזה מערכת יחסים להיות. באיזה עבודה לעבוד. איזה מערכות יחסים לטפח ואיזה להזניח.

 

כמה כח, חופש, מהות, עוצמה יש בבחירה.

 

לבחור מתי לפתוח את הלב ומתי לסגור.

מתי לאפשר ומתי למסגר.

לבחור מה לזכור ומה לשכוח.

 

אוהבת את עצמי כל יום יותר ויותר.

לפני שנה. 24 בנובמבר 2022 בשעה 17:50

 

 

לפני שנה. 20 בנובמבר 2022 בשעה 18:53

לפעמים צעד אחורה, זה הרבה צעדים קדימה.

ימים שאני גאה בעצמי על הגשמת מטרות לאט ובטוח.

ממשיכה לדייק את עצמי ואת מי שאני.

 

כל כך הרבה פעמים רואה שמשהו שקורה בחוץ זה השתקפות של הפנים.

שהיחס של אחרים אליי זה מראה לכמה אני מעריכה את עצמי.

 

שדברים טובים מתחילים בצעדים קטנים. 

שבוע מעולה לכולנו... ♡♤

לפני שנה. 13 בנובמבר 2022 בשעה 7:10

לפני שיצאתי מהבית לשבוע חדש- הילדה הקטנה שבי טיפה נבהלה. 

שבוע חדש והרבה משימות. פחדה הילדה שאשכח אותה.

"לעולם לא אשכח אותך, הבטחתי לילדה הקטנה.

בואי תני לי יד ונצא ביחד אל היום".

 

לפני שנה. 13 בנובמבר 2022 בשעה 0:06

אני מרגישה שככל שאני מקבלת את עצמי ושלמה עם עצמי האהבה העצמית הולכת וגדלה, בי.

היום יצאתי לחגוג יום הולדת לחבר מקבוצת החברים שלי.

לבשתי שמלת גולף פשוטה בצבע קרם וגרביון בצבע שחור.

והרגשתי כל כך סקסית. כל כך אישה. אהובה. בטוחה במי שאני. שלווה. תקשרתי בביטחון עם החברות בקבוצה.

הייתי פתוחה ושמחה. 

"חברה שלי" שאספה אותי והייתה צינית, לא פירגנה כשמישהי סיפרה משהו טוב לגביי. ואמרה- 'שמעתי שמעתי'. ועוד הערות. 

התרחקתי ממנה. יצרתי קשרים עם בנות אחרות. והייתי כל כך שקטה להבין שזה שלה. הקנאה, הצרות עין וחוסר הפרגון. 

כמובן שלא חזרתי איתה הביתה. וגם לא אמרתי לה שלום כשהלכתי. כתבתי לה שיצאתי. 

אני לומדת לאהוב אותי, זה אומר שאני הולכת בגב זקוף בעולם. שאני נמצאת עם אנשים שמכבדים אותי.

שאני לא מחזרת אחרי אף אחד. חברויות וקשרים שהם הדדיים יהיו שם. 

בעבר הייתי מנסה לשמר כל קשר, חברי או לא.

היום אני מבינה שצריך שתיים לטנגו. שאם חברה לא יודעת להיות שם. אני לא אהיה שם גם בשבילה.

זו הרגשה כל כך משחררת לדעת שמגיע לי להיות בטוחה, אהובה ובעלת ערך.

לחיי השלמות והאהבה ♡.

לפני שנה. 9 בנובמבר 2022 בשעה 21:34

בכל רגע 

גם כשהמחשבות רצות על 120 קמ"ש.

לאהוב אותי,

בכל רגע 

גם כשחוסר האונים משתלט ואני מתחת לשמיכה עטופה.

לאהוב אותי,

בחוסר החן שלי.

לאהוב אותי,

ברגעים של בדידות וייאוש.

לאהוב אותי,

כשהשמש שוקעת והעננים מכסים.

לאהוב אותי,

בחוסר הוודאות.

לאהוב אותי, 

בספקות של החלטות קשות.

לאהוב אותי, 

בחולשות ובפגמים.

לאהוב אותי בכל רגע.

לאהוב אותי, 

ואת הגוף שלי כשאני קמה בבוקר.

לאהוב אותי,  

בהצלחות ובהישגים שלי.

לאהוב אותי.

 

*אני לומדת לאהוב אותי, כל יום יותר ויותר*.

 

 

 

 

לפני שנה. 8 בנובמבר 2022 בשעה 19:57

בא לי שיהיו שם בשבילי 

גם כשאני לא שם בשביל עצמי.

שיאהבו אותי בלי שאתאמץ.

בא לי להיות אני.

לא רוצה לרצות אחרים

או להיות בשביל מי שלא נמצא בשבילי.

לא רוצה להיות טובה

ולא עם לב גדול.

רוצה להיות אהובה.

כמו שאני.

בהקשבה לעצמי.

בא לי להיות רעה לפעמים לאחרים 

ואפילו לנעוץ ציפורניים.

להיות אהובה 

בגלל שאני שווה 

סתם ככה 

בלי לתת 

בלי להתאמץ

פשוט להיות.

לפני שנה. 8 בנובמבר 2022 בשעה 18:54

מישהו שיגיד לי כמה 

אני חזקה ומה אני שווה.

רוצה אותך שמחזיק לי את היד

בשעות קשות ומנגב לי את הדמעות.