הבלוג של מקרנה

שאני חוזרת לפרופיל של מי שפגע בי.

שאני מעיזה להיכנס ממש להודעות שקדמו למפגש.

היה לי יום מורכב ואני עם מגרנה ולא נרדמת ככה.

ופשוט נכנסתי לראות אם כתבת עליי אז אי שם ב2019.

דיפדפתי אחורה עוד עמוד ועוד אחד. אתה אפילו לא חסום אצלי. זה היה ממש כשנרשמתי לכאן.

הגעתי אפילו להתכתבות הכה שטחית שהייתה ביננו.

היום לא היית מתקרב אליי אפילו לא בצט ולא בטעות.

אבל אי שם ב2019 כשהייתי יותר יפה ופחות חכמה הזמנתי אותך אליי.

בגבולות דרשתי שתזיין אותי עם קונדום. בהתחלה זה מה שקרה. ופתאום הורדת ואמרתי לך לא! מה אתה עושה?

וממש בכוח אנסת אותי וזיינת חרף התחנונים ופאקינג מילת הביטחון ולקינוח גמרת לי בפנים. 

אפס מאופס והתלבשת ויצאת השארת אותי כאובה מפוחדת. כעסתי עליך וגם ביקשתי שתביא לי פוסטינור כי שבת ופאקינג תיקח אחריות. גם את זה לא עשית. בראשון בבוקר קניתי פוסטינור ווידאתי שחלילה לא אהיה בהריןן בטח ממך מאונס.

ביקשתי מכלובי במייל שיחסום לך את הפרופיל ויטפל בזה וגם זה לא קרא.

זה נורא עצוב שככה - I.s 

זה סתם תזכורת קטנה ממני 

העצב פה נשאר

לחגוג איתי בערב

זה בא לי בגלים 

פתאום אני נזכרת 

היינו מדברים

רק בשפה אחרת 

אני כאן 

ואננ ברייק הזה

אני יודעת שהריגושים האלה זה חרא

אבל עכשיו הרייק הזה

כשאני לא יודעת

איך באמת ממשיכים מכאן?

איך בכלל מייצרים קשר נורמלי

איך נמשכים למישהו סתם ככה

בלי כל זה 

אני

פאקינג

לא 

יודעת

איך ממשיכים

איך נמשכים

איך זה עובד 

גמילה זה חרא דבר

נ.ב אני יודעת שאמרתי שאפרסם שמות אבל כזאת אני חסרת עמוד שדרה 

אני היום ילדת יום הולדת 🎀

​היום הזה, שביליתי בחיק המשפחה והילדים שלי, יחד עם האהבה שקיבלתי מהחברים, גרם לי לעצור רגע ולסכם. אולי זה נשמע קצת דרמטי, אבל השנה הזו הרגישה לי כמו לידה מחדש. היא הייתה שנה של דיוקים ושל שינויים משמעותיים שעיצבו אותי מחדש.

​השנה הזו לימדה אותי להיות קצת יותר בוגרת, למדתי להציב גבולות ששומרים עלי, להגיד למה אני זקוקה במערכת יחסים. למדתי להעריך את הדרך שעשיתי ולהגיד תודה עלי ועל הטוב שבחיי.

הכי חשוב למדתי להיות סלחנית יותר כלפי עצמי. אני מסתכלת אחורה על כל הצעדים שעשיתי, ומבינה שהם אלו שפיתחו אותי והביאו אותי למי שאני היום. אני מקבלת את הגיל הזה בלב פתוח ומתרגשת לקראת מה שהסיבוב הבא יביא איתו. 

שוב אוספת את עצמי.

יום שישי התחיל רגוע בקניות לכל השבוע. השקעתי באוכל מזין ובריא. 

כיבסתי הרבה מאתמול, נותנת לעצמי להרגע, לנשום.

להנות מזה שיש לי בוקר שקט.

המוזיקה ברקע ותכף הולכת לשחות. זה כל כך כייף להרגיש את המים ביום חם. 

לשחות ולהרגיש את הגוף שלי נושם והלב דופק. להרגיש חיה.

שוב התחלתי לדבר עם מישהו והוא חצה את הגבול.

הצבתי גבול ברור. לא הובן אז חסמתי. 

לא מוכנה להיות בקשרים הרסניים, דפוסים פוגעניים.

אני אבחר מול מי להחשף ומתי. 

שתהיה שבת טובה ושלווה :))

תקשיבו אני יודעת שזה הכלוב בלה בלה בלה 

וגברים מרשים לעצמם בלה בלה 

אני מזהירה שבפעם הבאה שאקבל הודעה כזאת זה יפורסם ביחד עם השם של הפרופיל.

ממליצה לכם להתחיל לשלוט בעצמכם 

מי שמתאים לה להוסיף צילומי מסך של הודעות דומות יותר ממוזמנת  

אתה מפוצץ דגלים אדומים

אני יודעת את זה מהרגע שאנחנו מתחילים לדבר

אתה אסרטיבי, דומיננטי ולא מתרגש

מצליח להכניע אותי בהודעה, במבט.

ועדיין אתה מפוצץ דגלים אדומים

אתה מחליט שאין גבולות 

ואתה מחליט הכל

ואני נשאבת לשם

ומרגיש לי בטוח 

אפילו שמסוכן שם.

ויש עוד דגל אדום 

ואתה לא מרשה ללכת למאנץ'

ואתה רכושני 

ואתה מבקש שנדבר

והנוכחות שלך מחזיקה לי

ואתה עדיין מפוצץ דגלים אדומים

ואני חותכת.

ועכשיו מתגעגעת ורק צריכה

שתגיד לי גורה לכי להתקלח 

תדווחי לי 

ואתה חסום כבר 

ומעל יש דגל אדום שבור 

תחילת קשר 

המתח באויר

הסקרנות

המבטים שנפגשים

הקצב 

התשוקה 

הרעב בעיניים

הרטיבות 

היצרים 

הרייח

הקרבה

ההתמזגות

האינטימיות

השייכות

הבעלות

הכאב

ואז שקט 

ורייק

איך יורדים מהרכבת?