אני מרגישה שככל שאני מקבלת את עצמי ושלמה עם עצמי האהבה העצמית הולכת וגדלה, בי.
היום יצאתי לחגוג יום הולדת לחבר מקבוצת החברים שלי.
לבשתי שמלת גולף פשוטה בצבע קרם וגרביון בצבע שחור.
והרגשתי כל כך סקסית. כל כך אישה. אהובה. בטוחה במי שאני. שלווה. תקשרתי בביטחון עם החברות בקבוצה.
הייתי פתוחה ושמחה.
"חברה שלי" שאספה אותי והייתה צינית, לא פירגנה כשמישהי סיפרה משהו טוב לגביי. ואמרה- 'שמעתי שמעתי'. ועוד הערות.
התרחקתי ממנה. יצרתי קשרים עם בנות אחרות. והייתי כל כך שקטה להבין שזה שלה. הקנאה, הצרות עין וחוסר הפרגון.
כמובן שלא חזרתי איתה הביתה. וגם לא אמרתי לה שלום כשהלכתי. כתבתי לה שיצאתי.
אני לומדת לאהוב אותי, זה אומר שאני הולכת בגב זקוף בעולם. שאני נמצאת עם אנשים שמכבדים אותי.
שאני לא מחזרת אחרי אף אחד. חברויות וקשרים שהם הדדיים יהיו שם.
בעבר הייתי מנסה לשמר כל קשר, חברי או לא.
היום אני מבינה שצריך שתיים לטנגו. שאם חברה לא יודעת להיות שם. אני לא אהיה שם גם בשבילה.
זו הרגשה כל כך משחררת לדעת שמגיע לי להיות בטוחה, אהובה ובעלת ערך.
לחיי השלמות והאהבה ♡.