היו כל כך יפים.
הם נראו משורטטים. כאילו מישהו צייר אותם.
היה לך מראה כזה של גבר גבר כזה מחוספס, עם זיפים.
היה לך גוון עור מאוד מיוחד, לפעמים זה מה שמייחד בני אדם, צבע העור שלהם.
קעקוע על היד. חתיך, שרירי ובכלל היית קטן ממני בהרבה שנים. הגעת עם ידידה ובכלל לא הסתכלתי עליך ולא חשבתי שאתה בכיוון שלי.
במהלך הערב קאה משהו, אני ארחתי אתכם ושתיתי. הרשיתי לעצמי להיות חופשיה ולרקוד. עוד חבר הגיע והביא וודקה.
ישבנו על הספה ושיחקנו. מצאתי אותך לידי. והיית קרוב אליי. הרייח גוף שלך היה מושלם, פתאום מצאתי אותך מחזיק לי את היד. הסתכלתי עליי בעיניים הכהות שלך.
הידידה שלך הייתה בצד השני, וזה דיי הביך אותי. אומנם אתם ידידים ולא זוג, בכל זאת היא הגיעה לכאן כחברה שלי.
הלכתי למטבח להכין קפה, ואני רואה אותך מגיע אחריי.
"אני נמשך אליך". אתה אומר לי ומנשק אותי.
"לא נעים לי מחברה שלי". אני אומרת לך.
למרות שהנשיקה ממש נעימה לי, והדופק שלי עולה...
(וגם שיש לי אדון, וצריכה לקבל ממנו רשות לכל ההתפתחות הזאת)
אנחנו חוזרים לשבת, רק שהפעם אני יושבת לייד החברה והוא בצד השני של הספה.
יש לזה המשך.