כותבת למגירה עכשיו.
מרשה לך להיכנס, לקרוא, להציץ לי ללב לרגע.
זה קצת מוזר שבחרתי במקום הזה של הנשלטת.
אני גם שומעת שאלות מאנשים, את נשמעת יותר
מידיי יודעת, בטוחה, דעתנית. Mister know כינה אותי מישהו.
מה שמדהים בכל זה שברגע של חיבור עם האדם הנכון, רגע של בחירה שלי ושלו, שהוא ישלוט בי ואני אהיה נשלטת. במקום הזה של הבחירה, בחרות הזאת, בקונטקט הזה, אני לא יכולה אפילו להסתכל לו בעיניים. הפחד הכי גדול שלי שהוא לא יהיה מרוצה ממני. מפחדת פחד מוות מעונשים.
נכון, זה לא קורה מייד. צריך לעשות שם עבודה, לקלף ממני קצת. כשנקודת החיבור מגיעה, היא נקודת אל חזור. אני הופכת להיות נשלטת, צייתנית, כנועה, שמחכה בכל רגע לאדון שלה שיגיד לה מה לעשות.
זה יציאה אמיתית מהמקום המוכר, זה לבטוח במישהו ולתת לו להוביל, זה להיות כל כך קטנה שם, כנועה, חסרת אונים, חסרת דעה, מובלת, מנוהלת, מושפלת, נכנעת.
***נשלטת***