לפני 4 שנים. 16 באוקטובר 2019 בשעה 20:41
ברגעים כאלו אני מבינה כמה מהר אני מסוגלת לשרוף גשרים
כי ברגעים כאלו עוברים לי בראש כל כך הרבה זיכרונות של אנשים שהיו באמת מבינים אותי עכשיו
אנשים שכבר לא בחיים שלי
ולו דווקא כי חטאו לי
בעיקר בגלל שאני לא יודעת להחזיק את הראש מעל המים כשזה מגיע לחברה
אני פשוט יודעת טוב מדי
שימשיכו מצוין גם בלעדי
ואני? בסופו של דבר אתגעגע לאותה תחושה של אותם אנשים
אבל אי אפשר להתביע ככה את הכול ולצפות שעדיין יאהבו אותך
אז אני חושבת (או אולי כבר יודעת)
שכנראה לא יקבלו אותי שנית
אז אני כבר לא מנסה בכלל
בסופו של דבר
כול החיים הם רק רצף של לא יותר מזכרונות
וגם הם יגיעו לתהום הנשיה