ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

But in the end I cry for more

הדגיגים שבראשי. לא חייבים להבין. מוזמנים להתבונן.
לפני 6 שנים. יום שבת, 16 במאי 2020 בשעה 22:03

יום קשוח עבר על כוחותינו, עלמת הדמעות בכתה.

התגעגעתי לזה, לרטיבות שמציפה ומתגלגלת מהעיניים ומהרגע שזה מתחיל לא בטוח מתי ואיך בדיוק זה יעצר וכשזה כן נעצר תחושת רוגע מיוחדת שורה עלי, מחבקת, מרדימה.

"תודה שאת גורמת לי להרגיש, אני מרגיש חי יותר". 

תודה על ההקשבה ולילה טוב, ניינור.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י