לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

But in the end I cry for more

הדגיגים שבראשי. לא חייבים להבין. מוזמנים להתבונן.
לפני יום. 24 במאי 2020, 0:07

- צפויה לפגוש את הפסיכולוגית אחרי חודשיים שלא התאפשר.

- שלחתי הודעה למקום בו אני מעוניינת לעבוד. זה צעד שלפני כמה חודשים לא הייתי מסוגלת לעשות.

- החלטנו לתת לו ולי הזדמנות, לצאת באופן רציני, אקסקלוסיבי. מתרגשת.

תודה על ההקשבה ולילה טוב, ניינור. מחר קמה מוקדם.

 

 

לפני שבוע. 17 במאי 2020, 2:03

יום קשוח עבר על כוחותינו, עלמת הדמעות בכתה.

התגעגעתי לזה, לרטיבות שמציפה ומתגלגלת מהעיניים ומהרגע שזה מתחיל לא בטוח מתי ואיך בדיוק זה יעצר וכשזה כן נעצר תחושת רוגע מיוחדת שורה עלי, מחבקת, מרדימה.

"תודה שאת גורמת לי להרגיש, אני מרגיש חי יותר". 

תודה על ההקשבה ולילה טוב, ניינור.

לפני שבועיים. 6 במאי 2020, 23:37

כולי הריח שלך

היית כולך חמים, נעים למגע

וכששכבנו צמודים אמרתי, כמעט בלחישה

אני מרגישה בטוחה

תודה לך

ניינור, שהייתה זקוקה לחיבוק ונשיקה

 

 

לפני חודש. 24 באפר׳ 2020, 0:51

הערב כשישבנו לאכול נושא הצוואה של סבא עלה.

זה גרם לי להרהר בצוואה שלי, מכתב הפרידה.

הקלדתי אותה בשקט, אור הטלפון משתקף על פני וכולן ישנות.

שעת לילה מאוד מאוחרת, שעת לפנות בוקר מוקדמת ואני מנותקת מהעולם, מרוכזת.

חודשים היו לי טיוטות פזורות במחשבות ובין דפי מחברות אך רק באותו לילה חסר שינה מצאתי את הניסוח המתאים.

בשבילי זה היה סימן. ניסוח סופי, הגיע זמני.

הרבה דברים הספיקו לקרות באותה יממה. יוצא לי הרבה לשחזר את המאורעות ולתהות מה יכולתי לעשות אחרת. לכאן ולשם. לפני ואחרי.

הצוואה שייכת לי בלבד. אף שיש מי שיודע על קיומה מעולם לא הסכמתי לחלוק, להעניק למישהו את זכות הקריאה.

פעמים אחדות יצא לי לחזור ולקרוא בה. זה כואב אך אני עדיין שלמה איתה.

תודה על ההקשבה ולילה טוב,

ניינור, המלאה בנוגות רכה.

עריכה- השיר הזה מתאים

לפני חודש. 15 באפר׳ 2020, 2:25

אני רוצה להנות ומגוון חומרי העזר כל כך עצום שאני לא יודעת מאיפה להתחיל

מוזמנים להגיב לי קישורים לפי טעמכם האישי

ובלי הנטאי, בבקשה

תודה ולילה טוב, ניינור, שדורשת קצת פינוק עצמי

לפני חודש. 7 באפר׳ 2020, 22:28

יוני ואני,
היינו חברים טובים ביסודי
אני זוכרת ששיחקנו
אני זוכרת שהוא גר ברחוב עם בניינים מכוערים ונמוכים אבל הדירה הייתה יפה מבפנים
אני זוכרת ששיחקנו בכוח
אולי בכיתה ב', אולי א', אולי ג'
בימי שישי לקחו אותנו לשחק בגן השעשועים עם עצי האקליפטוס שאהבתי לקלף
יוני סיפר לי שהעצים מכוסים בדם של פיות, מה שנשאר ממלחמה ישנה ונשכחת
ארץ של דמיונות
וריצה
ושמחה
והעלים היבשים, שאהבתי לשבור לחתיכות קטנות
תופסת
מציאות מדומה
הגבעה
העץ הענק המשולב ברצועות מתכת
שירים של כוורת
התעלה
גן עדן לילדותי
דברים שאני לא יודעת איך לתאר
גם אני הייתי פיה, גם אני רציתי לעוף
אני רוצה לחזור לשם.
אני ויוני שכבנו בתוך אחד מצינורות המתכת שמובילים למגלשה
אני שכבתי, יוני ישב מעלי, מונע כל תזוזה, משאיר אותי כנועה
הז'ניקיות נעמדו לצידנו ואמרו לנו בגיחוך, כאילו הן יודעות משהו שאנחנו לא יודעים, משהו על כך שאנחנו "לא צעירים מדי בשביל זה?"
התמימות
הגעגועים

-

כשהזיכרון צף לראשונה הוא הותיר שובל של מבוכה אך גם הבנה. החלטתי לתעד אותו. 

תודה על ההקשבה ולילה טוב, ניינור.

 

נ.ב.- ימים מטושטשים, נמסים אחד לתוך השני. איכשהו זה מצב מאוד נוח. למרות הנוחות, קיים גם חשש.

לפני חודשיים. 9 במרץ 2020, 18:58

מן הסתם אני לא כל כך זולה.

(נדרש גם חיוך יפה ועור נגיס).

ניינור, הולכת לבלות. עם אופציה לרקוד. נחיה ונראה.

לפני חודשיים. 8 במרץ 2020, 0:07

רוב היום שכבתי במיטה ללא מעש, בלי חשק לכלום, גם לא לדברים הפשוטים ששמעבירים את הזמן.

לא סדרה, לא מנגה, לא ספר. רק נרדמת ומתעוררת לסירוגין.

בחלום פגשתי את א' במקום בו השמש מסנוורת. מוזר. הוא היווה עבורי עוגן בתקופה המשותפת שחלקנו בצבא. עבר זמן מה מאז.

התבאסתי מעצמי על בזבוז היום והתבאסתי על כך שהתבאסתי ולא הסתכלתי מזווית אחרת. כי מגיעה לך מנוחה, יש כאלה ימים וזה בסדר. הלוואי. אני מעצבנת את עצמי.

טוב, אולי זה היה שווה את זה, הסתם הזה. מחכה לך שבוע עמוס הרפתקאות וקורונה אופציונלית. כנראה פשוט נשחקתי מהשבוע שנגמר.

תודה על ההקשבה ולילה טוב,

ניינור, שצריכה לתרגל קבלה רדיקלית.

לפני חודשיים. 5 במרץ 2020, 14:27

פעם ראשונה זה תקופה מול עמוד העריכה. לא בטוחה אם התגעגעתי לכתיבה או שמדובר בהרגל שלא ניתן להפטר ממנו.

העובדה הפשוטה היא שמרגישה זרה. אעשה את המיטב, בשביל עצמי.

הייתה לי השבוע שיחה מעצבנת. הוא ביקש שלא אספר לו על העסקים שלי עם א.נשים אחרים. אני רוצה שתדע שאתה סתם בשבילי. לא באמת. אני נהנית משיחות הטלפון הארוכות, השאלות שאתה שואל את עצמך ונעזר בי כדי לפתור, העובדה שאתה נהנה ממני, נהנית מהחום והריח שלך אבל אני לא מתכננת להתחייב אליך.

אם כך, לא כדאי לך פשוט להתרחק? רציתי שירצה להתרחק, רציתי שירגיש קצת רע. לא נורא. בכל מקרה התחייבנו לכך.

היום א' עודד אותי, נתן לי קצת ולידציה מתוקה אחרי ששיתפתי שאין לי חשק למסיבה. היום זהו יום מנוחה. מכאן ישר למיטה.

השבוע הייתה לי שיחה משמעותית עם מ'. היא דאגה, ביקשה שארים את הרגלים ואברח מקשר שניסיתי ליצור. זה משהו שידעתי לבד אבל הייתי צריכה לשמוע ואני מעריכה את המאמץ שעשתה בכדי להגיע עד אלי ולתת לי על הראש. היא חשובה לי. היא נתנה לי כמה כלים. מקווה להיות מסוגלת ליישם אותם בעתיד ואולי בהווה כשארגיש בנוח ואצבור יותר ניסיון.

תודה על ההקשבה ושנצ נעים, ניינור.

עריכה, 17:20- הדבר הכי טוב שקרה היום הוא שח', כאילו ידעה בדיוק באיזה ספר עוסקות המחשבות שלי ושאלה אם קראתי את "יער נורווגי". התלהבתי מאוד הרי שזה ספר יקר לליבי וישר קראתי חזרה את מחשבותיה והשוויתי בין מעון אמי לגנון שלנו. הלוואי והייתי גרה באמצע יער, עובדת בערוגת הירק או מטפלת בעופות שבמכלאה ושאר עבודות שמחברות אל הקרקע, אל המציאות והקיום. בינתיים נסתפק בכך שלפעמים אין לדעת מי מטופל ומי מטפל.